וּבֶאֱמֶת, מַה שֶּׁכַּמָּה גְדוֹלִים שָׂמוּ לְפִיהֶם מַחְסוֹם נֶגֶד סֵפֶר הַזֶּה, הַכֹּל הָיָה מֵחֲמַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ בְּסֵפֶר הַיָּ"ד, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים מִדִּבְרֵי כֻלָּם נִלְמַד שֶׁמִּסֵּפֶר הַ"מּוֹרֶה" צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, וְכֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁכּוֹתֵב בְּדִבְרֵי הַחֲקִירוֹת כְּמוֹ בִּתְחִלַּת סֵפֶר הַמַּדָּע וְכוּ', כַּמְּבֹאָר לְעֵיל מַה שֶּׁכֻּלָּם שָׂחֲקוּ עַל זֶה.
וְעַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל הָרַמְבַּ"ם זַ"ל, רָאוּי לוֹ לְחַפּוֹת עָלָיו וְלוֹמַר שֶׁטָּעָה וְאַחַר כָּךְ בְּסוֹף יָמָיו חָזַר בּוֹ, כַּאֲשֶׁר כָּתְבוּ עָלָיו כַּמָּה וְכַמָּה גְדוֹלִים וְכַמּוּבָא גַּם בְּסֵפֶר "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים" הַנַּ"ל, וּכְעִנְיַן שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מועד קטן יז. מנחות צט:) עַל תַּלְמִיד חָכָם כוּ' - "כַּסֵּהוּ כַּלַּיְלָה", וְאָמְרוּ (ברכות יט.): "אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁסָּרַח בַּיּוֹם אַל תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו בַּלַּיְלָה, שֶׁמָּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה; 'שֶׁמָּא' סָלְקָא דַעְתָּךְ? אֶלָּא וַדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה!". מִכָּל שֶׁכֵּן בְּדָבָר הַנּוֹגֵעַ נֶגֶד כְּלַל הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּוַדַּאי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל כְּבוֹדוֹ, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֹּאמַר שֶׁבְּוַדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה בְּסוֹף יָמָיו, וְכָל כְּבוֹדוֹ הוּא לַעֲקֹר וּלְשָׁרֵשׁ וּלְבַטֵּל דֵּעוֹת זָרוֹת שֶׁבְּסֵפֶר הַמּוֹרֶה הַנַּ"ל, כִּי בְּאֵלֶּה הוּא חָפֵץ בְּוַדַּאי בְּעָלְמָא דִקְשׁוֹט - שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל עָוֹן לְבֵית יִשְׂרָאֵל:
וְאֵלּוּ הָאֲרוּרִים הַכּוֹפְרִים שֶׁבַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ, שָׂמוּ כָּל יְסוֹדָתָם עַל מִשְׁעֶנֶת קָנֶה הָרָצוּץ שֶׁבַּסֵּפֶר הַזֶּה וְכַיּוֹצֵא בוֹ, אֲשֶׁר כְּבָר רֹב חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֻלָּם בְּכָל דּוֹר וְדוֹר גָּעֲלוּ וּמָאֲסוּ בָהֶם, וְהִנְנִי עַתָּה בַּדּוֹר הָאֶבְיוֹן הַזֶּה - וְגַם עַתָּה אֵין דּוֹר יָתוֹם לְגַמְרֵי, וְכָל אֲשֶׁר נוֹגֵעַ יִרְאַת ה' בְּלִבּוֹ הוּא גּוֹנֵחַ וְצוֹעֵק בְּמַר נֶפֶשׁ עַל כָּל הַתּוֹעֵבוֹת שֶׁל הַזֵּדִים הָאֵלֶּה - אֲשֶׁר רוֹצִים מַה שֶּׁרוֹצִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וּכְבָר כָּתַבְנוּ שֶׁיָּדַעְנוּ גַּם יָדַעְנוּ שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֵלֵינוּ, אַךְ בָּאנוּ בִּדְבָרִים הָאֵלֶּה לְפַרְסֵם וּלְהוֹדִיעַ כִּי לֹא תַעֲשֶׂנָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה, כִּי עֲדַיִן ה' עִמָּנוּ, וְאָנוּ יוֹדְעִים כָּל מַחְשְׁבוֹתָם הָרָעָה, וְלֹא יוּכְלוּ לְהַטְעוֹת אוֹתָנוּ וְלֹא כָל הַחֲפֵצִים בְּתוֹרַת ה' בֶּאֱמֶת, וְלֹא יִתְפָּאֲרוּ לֵאמֹר יָדֵינוּ רָמָה; וַאֲשֶׁר בַּדּוֹר הַזֶּה כְּבָר נִפְתָּח הַבְּאֵר שָׁחַת וָטִיט הַיָּוֵן ח"ו לְהַפִּיל בָּהּ כָּל הַנְּפָשׁוֹת חָלִילָה - אֲשֶׁר לְפִי דַעְתָּם הֵם מְכַנִּים זֹאת בִּמְלִיצוֹתֵיהֶם הַמָּרוֹת, שֶׁקֶר עָנוּ בָנוּ! פִּיהֶם דִּבֵּר שָׁוְא! וְיִמָּלֵא פִיהֶם חָצָץ! יֹאבְדוּ הֵם וְאֶלֶף כַּיּוֹצֵא בָהֶם וְדָבָר אֶחָד מִדִּבְרֵי תוֹרָה אַל יִתְבַּטֵּל, וּדְבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם, וְשִׂפְתֵי אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד.
וְאִם כִּי הֵם אוֹמְרִים שֶׁעִמָּהֶם הָאֱמֶת, נֶחְזֵי אֲנָן עִם מִי הָאֱמֶת: אִם עִם הַמְּגַלְּחִים זְקָנָם וּמְטַיְּלִים עִם זָרוֹת וְכוּ' וְעוֹשִׂים כָּל הַתּוֹעֵבוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וּפוֹרְקִים עֹל לְגַמְרֵי?!, אִם עִם הַתְּמִימֵי דֶּרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה' וְעוֹסְקִים בִּגְמָרָא וּבְפוֹסְקִים וּמִתְפַּלְלִים בְּכַוָּנָה עֶרֶב וָבֹקֶר וּמִתְרַחֲקִים מִכָּל מַה שֶּׁצְּרִיכִים לְהִתְרַחֵק עַל פִּי תוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה?!. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ עוֹד בָּזֶה, כִּי הָאֱמֶת עֵד לְעַצְמוֹ; וְאִם יְדַלְּגוּ עַל הֶהָרִים וְיֹאמְרוּ מַה שֶּׁיֹּאמְרוּ, אַף עַל פִּי כֵן הָאֱמֶת הוּא אֶחָד (ובליקוטי מוהר"ן ח"א סימן נא איתא וז"ל: כי אמת הוא אחד, למשל, על כלי כסף כשאומרים עליו שהוא כלי כסף הוא האמת, אבל כשאומרין עליו שהוא כלי זהב הוא שקר, נמצא שהאמת הוא אחד, כי אי אפשר לומר אמת רק שהוא כלי כסף לא יותר, אבל השקר הוא הרבה, כי אפשר לומר שהוא כלי זהב, וכלי נחושת, ושאר שמות.)