תְּפִלָּה לְתוֹרָה קטז

(*יב) רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לְפַזֵּר הַרְבֵּה לִצְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, וְתִתֵּן בְּלִבֵּנוּ לְרַחֵם עַל הָעֲנִיִּים וְעַל כָּל הַצְרִיכִים לְרַחֲמִים, וּתְזַכֵּנוּ לִגְמֹל עִמָּהֶם חֶסֶד גָּדוֹל וְעַל־יְדֵי זֶה נִזְכֶּה שֶׁאַתָּה תְּרַחֵם עָלֵינוּ גַּם כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל הַמְּרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם. וְחָנֵנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי רוּחַ שְׁטוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהִנָּצֵל מִלָּבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה, וְנִזְכֶּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵּבָב שָׁלֵם אָמֵן: