א

עִקַּר כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא כְּשֶׁהָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר מְקָרְבִים אֶת עַצְמָן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אָז אִסְתַּלַּק וְאִתְיַקַּר שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵלָּא וְתַתָּא (זֹהַר יִתְרוֹ ס"ט ע"א), וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְקָרֵב הָרְחוֹקִים לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. גַּם אֵין לְאָדָם לוֹמַר: אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וַאֲנִי רָחוֹק כָּל־כָּךְ עַל־יְדֵי רִבּוּי מַעֲשַׂי הָרָעִים, כִּי אַדְּרַבָּה כָּל מַה שֶּׁהוּא רָחוֹק בְּיוֹתֵר, יִתְגַּדֵּל עַל יָדוֹ כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר כְּשֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לָשׁוּב וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל: