ח

כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר גַּאֲוָתוֹ כֵּן הוּא זוֹכֶה לְתוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְקָרֵב רְחוֹקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּדֵּל וְנִתְעַלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמַעֲלֶה הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְיִרְאָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִשְׁלוֹם־בַּיִת "שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו" (תְּהִלִּים ל"ח ד) {עַיֵּן אוֹת י"ב. וְהַיְנוּ שֶׁהַגּוּף יִרְצֶה גַּם־כֵּן בִּרְצוֹן הַנְּשָׁמָה. מוּבָן בִּפְנִים שֶׁכְּפִי שֶׁזּוֹכִין לְהַפְשִׁיט אֶת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים כֵּן זוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.} וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִתְפִלָּה. וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת: