ט

כְּשֶׁמְּאִירִין וּמְעוֹרְרִין אֶת הַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה, עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, וְיָכוֹל לִהְיוֹת לָהֶם מְנִיעוֹת רַבּוֹת, וְצָרִיךְ לָהֶם יְגִיעוֹת רַבּוֹת כְּדֵי לְהַפְשִׁיט מֵהֶם הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁהִלְבִּישׁוּ (זְכַרְיָה ג, ד). כִּי אֵלּוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים הֵם מוֹנְעִים אוֹתָם מִלַּחֲזֹר לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְהֵם מַפְסִיקִים כְּמוֹ נָהָר הַמַּפְסִיק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲלֹךְ דֶּרֶךְ אוֹתוֹ הַנָּהָר, עַל־כֵּן לֹא יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבָאִים עָלֶיךָ מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת, כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ לְךָ מְנִיעוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת, כִּי כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵעֲווֹנוֹתָיו, וּצְרִיכִים לִסְבֹּל יְגִיעוֹת וּמְרוּרוֹת עַד שֶׁיַּשְׁלִיךְ מֵעָלָיו הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַמָסָכִים הַמַּבְדִּילִים בֵּינוֹ לְבֵין הַקְּדֻשָּׁה: