ב

וְדַע, שֶׁעִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף שֶׁמְּנַסִּין אֶת הָאָדָם, אֵין מְנַסִּין אוֹתוֹ אֶלָּא בְּתַאֲוַת נִאוּף, שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל ע' אֻמּוֹת וּלְשׁוֹנוֹת. וּמִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲוָה הַזֹּאת, אֲזַי בְּקַל יוּכַל לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאָדָם בָּא בַּגָּלוּת הַזֶּה בְּנִסָּיוֹן, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לְהָרִים קוֹלוֹ וְלִצְעֹק שִׁבְעִים קוֹלוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא פָּחוֹת מֵהֶם, שֶׁיִּצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה עַד שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר וּלְשַׁבֵּר הַתַּאֲוָה הַזֹּאת עִם כָּל הַתַּאֲווֹת, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁכּוֹלֶלֶת כֻּלָּם כַּנַּ"ל: