יב

גַּם יֵשׁ לְהַמַּאֲכָלִים חֵלֶק בַּחֲלוֹם, עַל־כֵּן לִפְעָמִים נִפְגָּם הַחֲלוֹם בִּבְחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד חַס וְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָלִים שֶׁאוֹכְלִים, וִיכוֹלִים לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לְטֻמְאַת קֶרִי חַס וְשָׁלוֹם. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא שִׂמְחָה, לְהִתְחַזֵּק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, כִּי עַל־יְדֵי שִׂמְחָה נוֹתְנִין חִזּוּק לְהַמַּלְאָכִים הַמְקַבְּלִים אֶת שֶׁפַע הַמַּאֲכָלִים, וּמַכְנִיעִין אֶת הַשֵּׁדִים שֶׁלֹּא יִינְקוּ מֵהַשֶּׁפַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לָהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִטֻּמְאַת הַמִּקְרֶה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהִיא בָּאָה לִפְעָמִים עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָלִים, כְּשֶׁאֵין חִזּוּק בְּהַמַּלְאָכִים. כִּי עִקַּר חִזּוּק הַמַּלְאָךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה: