ז

אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵּׂכֶל שֶׁל כָּל דָּבָר, וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, בִּכְדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר הוּא רַק הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'" (קֹהֶלֶת ז, יב). וְהַשֵּׂכֶל הוּא אוֹר גָּדוֹל וּמֵאִיר לְהָאָדָם בְּכָל דְּרָכָיו כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּא הָאָדָם לִפְעָמִים לְמָקוֹם שֶׁהוּא אָפֵל וָחֹשֶׁךְ חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, אֲזַי מֵאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל וּמְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁזָּכָה יוֹסֵף לַעֲמֹד בְּנִסְיוֹנוֹ עַל־יְדֵי שֶׁהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר: