ב

גַּם רָעָב הוּא מַחֲלֹקֶת בְּחִינַת: "חֶרְפַּת רָעָב" (יְחֶזְקֵאל לו, ל), הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה בָּא מַחֲלֹקֶת, שֶׁמְּחָרְפִין וּמְבַזִּין אוֹתוֹ, וְכֵן לְהֵפֶךְ. וְרָעָב הַזֶּה הוּא בְּחִינַת עָרְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית לד, יד): "חֶרְפָּה הִיא לָנוּ". וְהַיְנוּ שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַמְסַבְּבִין הַבְּרִית שָׁלוֹם. וּכְשֶׁמְּשַׁבְּרִין אֶת הָעָרְלָה בְּחִינַת חֶרְפָּה בְּחִינַת תַּאֲוַת אֲכִילָה, אֲזַי נִתְגַּלֶּה בְּרִית שָׁלוֹם, שֶׁזּוֹכִין לְשָׁלוֹם לְמַטָּה, וְאָז יֵשׁ גַּם כֵּן לְמַעְלָה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, וַאֲזַי נִתְגַּלֶּה וְנִתְרַבֶּה שֹׂבַע גָּדוֹל בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קמז, יד): "הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ" (תְּהִלִּים קמז, יד):