ב

וְעַל־יְדֵי הִתְלַהֲבוּת הַנַּ"ל זוֹכֶה לְגָרֵשׁ רוּחַ הַטֻּמְאָה רוּחַ שְׁטוּת וּמְטַהֵר לִבּוֹ. כִּי נֶגֶד שֶׁנִּתְלַהֵב וְנִבְעָר לַעֲבֵרָה אוֹ לְתַאֲוָה רָעָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּזֶּה נִטְמָא לִבּוֹ, נֶגֶד זֶה צָרִיךְ שֶׁיִּתְלַהֵב וְיַבְעֵר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי טֶבַע הָאֵשׁ שֶׁמְּגָרֵשׁ הָאֲוִיר כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרֵר בְּחוּשׁ מִכַּמָּה דְּבָרִים, עַל־כֵּן צָרִיךְ חֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבוֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ" (בַּמִּדְבָּר לא, כג). וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמִּתְפַּלֵּל וְלוֹמֵד בְּהִתְלַהֲבוּת, עַל־יְדֵי־זֶה יְטַהֵר לִבּוֹ מֵרוּחַ שְׁטוּת וְיִזְכֶּה לְלֵב טָהוֹר. וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּדִבּוּרִים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַמָּשׁ: