יא

מַה שֶּׁהַכַּלָּה שׁוֹלַחַת לְהֶחָתָן, יֵשׁ עַל זֶה טַעַם גָּדוֹל עַל־פִּי תּוֹרַת אֱמֶת, וְכֵן מַה שֶּׁצּוֹעֲקִין וְאוֹמְרִים "שַׁבָּת", וּמִלֵּי דִּבְדִיחוּתָא (שֶׁקּוֹרִין עֶלֶה), הַכֹּל שַׁיָּךְ לְהַחְתוֹנָה עַל־פִּי הָאֱמֶת. (וְעַיֵּן עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר (שִׂיחוֹת הָרַ"ן, פו) מֵעִנְיַן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעוֹשִׂין עַל הַחֲתֻנָּה, מַה שֶּׁמְּכַסִּין הַכַּלָּה וְכוּ', וּמַה שֶּׁזּוֹרְקִין עַל הֶחָתָן 'הָאפִין', וּמַה שֶּׁהֶחָתָן דּוֹרֵשׁ וּפוֹסְקִין לוֹ הַדְּרָשָׁה וְנוֹתְנִין לוֹ מַתָּנוֹת לַדְּרָשָׁה, וְכֵן מַה שֶּׁהַבַּדְחָנִים מְהַפְּכִין עַצְמָן וְכוּ', הַכֹּל מֵאֵת ה'. וּמְבֹאָרִים שָׁם עַל זֶה טְעָמִים נִפְלָאִים וְאֵין כָּאן מָקוֹם לְבָאֲרָם):