תּוֹרָה קט

אֲנָחָה דִּקְדֻשָּׁה יְקָרָה מְאֹד, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְאַנֵּחַ עַל שֶׁרָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִפְסָק מֵחֶבֶל הַטֻּמְאָה וְנִתְקַשֵּׁר לְחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, וְכֵן כְּשֶׁמִּתְאַנֵּחַ עַל אֵיזֶה דְּבַר תַּאֲוָה שֶׁהוּא נִכְסָף אֵלֶיהָ, הוּא לְהִפּוּךְ חַס וְשָׁלוֹם:

אֲנָחָה שֶׁמִּתְאַנֵּחַ הָאָדָם עַל עֲווֹנוֹתָיו אוֹ עַל מִעוּט הַשָּׂגָתוֹ, הִיא יוֹתֵר טוֹבָה מִכַּמָּה סִגּוּפִים וְתַעֲנִיּוֹת: {עַל־יְדֵי אֲנָחָה נַעֲשֶׂה הָאָדָם בְּרִיָּה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ}.