תּוֹרָה קמד

הַצַּדִּיק שֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, עַד שֶׁאֲפִלּוּ בְּיָמִים שֶׁהֻתְּרָה אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'בְּיוֹם־טוֹב, חֶצְיוֹ לַה' וְחֶצְיוֹ לָכֶם' (פְּסָחִים ס"ח), אוֹחֵז גַּם כֵּן תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ, אֵצֶל הַצַּדִּיק הַזֶּה אֵין חִלּוּק בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כִּי תָּמִיד הוּא עוֹבֵד ה': {וְהִנֵּה עִקַּר מַאֲמַר זֶה הוּא לְעִנְיַן תַּאֲווֹת מָמוֹן יִתְפָּרֵשׁ גַם כֵּן עַל־פִּי זֶה, וְכֵן כָּתַב בְּסִימָן כ"ג שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא בִּבְחִינַת: "אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים" (מִשְׁלֵי טז, טו). וְנִיחָא עַל־פִּי מַאֲמַר חֲזַ"ל שַׁבָּת קי"ט: 'הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת נוֹתְנִין לוֹ מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ', וְהֲאֵיךְ אֶפְשָׁר, וַהֲלֹא: 'אֵין אָדָם מֵת' כַּנַּ"ל. וּלְפִי רַבֵּנוּ זַ"ל נִיחָא, דְּאֵינוֹ כְּלָל מוּחְלָט, וְשַׁבָּת הוּא גַם כֵּן בְּחִינַת חַיִּים}.