תּוֹרָה קצג

הַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ תֹּקֶף גָּדוֹל, וְאִם יְחַזֵּק וִיגַבֵּר מַחֲשַׁבְתּוֹ עַל אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה תִּהְיֶה בְּבִטּוּל כָּל הַהַרְגָּשׁוֹת, יוּכַל לִפְעֹל שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ. וְהַמַּחֲשָׁבָה תַּקִּיפָה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֶפְשָׁר לִמְסֹר נַפְשׁוֹ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מַמָּשׁ, הַיְנוּ שֶׁיְּקַבֵּל בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁהוּא מְרֻצֶּה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בְּאֵיזֶה מִיתָה שֶׁתִּהְיֶה, עַד שֶׁיַּרְגִּישׁ צַעַר הַמִּיתָה מַמָּשׁ. אַךְ יְכוֹלִין עַל־יְדֵי־זֶה לָמוּת מַמָּשׁ, עַל־כֵּן בְּעֵת שֶׁיַּרְגִּישׁ שֶׁקָּרוֹב שֶׁיֵּצֵא נַפְשׁוֹ, צָרִיךְ לִמְנֹעַ וּלְהַרְחִיק עַצְמוֹ לִבְלִי לִשָּׁאֵר שָׁם, שֶׁלֹּא יָמוּת בְּלֹא עִתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם: