א

כָּל הַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים שֶׁל אָדָם הֵם בִּשְׁבִיל קִלְקוּל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה. כִּי אִם הָיָה מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁיָּכוֹל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַזְמִין לוֹ כָּל צָרְכּוֹ, לֹא הָיָה נוֹסֵעַ שׁוּם נְסִיעָה. [וְעַיֵּן לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת כָּאן הַפֵּרוּשׁ שֶׁעַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן כָּרָאוּי לֹא הָיָה עוֹשֶׂה שׁוּם פְּעֻלָּה וּנְסִיעָה כְּלָל בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה.] וְעַל־יְדֵי הַטִּלְטוּל מְתַקֵּן לִפְעָמִים הַטִּלְטוּל שֶׁגָּרַם לְמַעְלָה כִּבְיָכוֹל (שֶׁהָעֹנֶשׁ הוּא הַתִּקּוּן כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר). וְעַל־כֵּן מְכַפְּרִים הַנְּסִיעוֹת עַל פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּמְתַקֵּן עַל־יְדֵי־זֶה הַחֲרוֹן אַף מִן הָעוֹלָם וְנִמְתַּק. וְנִמְשָׁךְ רַחֲמָנוּת בָּעוֹלָם: