תּוֹרָה רפו

עַל־יְדֵי לִמּוּד פּוֹסְקִים וְ"שֻׁלְחָן עָרוּךְ" זוֹכִין לִהְיוֹת בַּעַל הַבַּיִת וּמוֹשֵׁל עַל הָאָרֶץ, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהָקִים שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן, וּלְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁהוּא עִקַּר תַּעֲנוּג גַּן עֵדֶן. [וְעַיֵּן בְּ"שִׂיחוֹת הָרַ"ן", שֶׁכָּתַב שָׁם: חִיּוּב גָּדוֹל עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִלְמֹד בְּכָל יוֹם שִׁעוּר פּוֹסֵק חֹק וְלֹא יַעֲבֹר, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַדְּחָק כְּשֶׁאֵין לוֹ פְּנַאי אוֹ שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל כָּל פָּנִים יִלְמֹד אֵיזֶה סְעִיף "שֻׁלְחָן־עָרוּךְ" בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד שָׁם בְּסֵדֶר לִמּוּד בַּ"שֻּׁלְחָן־עָרוּךְ", בְּאֹפֶן שֶׁכָּל יְמֵי חַיָּיו לֹא יֵצֵא יוֹם בְּלִי לִמּוּד "שֻׁלְחָן עָרוּךְ". וּבִשְׁאָר הַיָּמִים כְּשֶׁאֵין שְׁעַת הַדְּחָק יִלְמֹד כָּל הָאַרְבָּעָה "שֻׁלְחָן־עָרוּךְ" כְּסֵדֶר, עַד שֶׁיִּגְמֹר כֻּלָּם, וְאַחַר־כָּךְ יַחֲזֹר וְיַתְחִיל כְּסֵדֶר. וְהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד לְבָרֵר וּלְתַקֵּן כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַם עַל־יְדֵי עֲווֹנוֹתָיו, כִּי עַל־יְדֵי לִמּוּד פּוֹסְקִים מְבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, שֶׁהוּא כְּלָל כָּל הַתִּקּוּנִים]: