ג

אֲפִלּוּ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ וּמֵבִין הָרְמָזִים מִכָּל הַדְּבָרִים, אֲפִלּוּ מִדִּבְרֵי חֹל, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָסוּר לוֹ לַעֲסֹק רַק בְּדִבְרֵי חֹל (מִשְּׁנֵי טְעָמִים הַמְבֹאָרִים בִּפְנִים), אֶלָּא גַּם הוּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הִסְתַּפְּקוּת לְהִסְתַּפֵּק רַק בַּהֶכְרֵחִיּוּת. כִּי אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם מִדַּת הִסְתַּפְּקוּת וּמַנְהִיגִים אֶת בֵּיתָם בִּגְדוֹלוֹת דַּוְקָא, כַּנָּהוּג עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בְּהַרְבֵּה אֲנָשִׁים, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "מְאֵרַת ה' בְּבֵית רָשָׁע" (מִשְׁלֵי ג, לג), כִּי לְעוֹלָם חָסֵר לָהֶם הַרְבֵּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר" (שָׁם יג, לג). אֲבָל בְּצַדִּיקִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הִסְתַּפְּקוּת, בַּמֶּה שַׁחֲנֶנּוּ ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ" (שָׁם), אֶצְלָם הוּא אוֹר מָלֵא וְנִשְׁפָּעִים עַל־יָדוֹ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת: