יג

כָּל מִי שֶׁהוּא גַּם כֵּן אִישׁ חַיִל מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הַפַּרְנָסָה הַזֹּאת. וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לִזְכּוֹת בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ אֶת פַּרְנָסָתוֹ לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, הַיְנוּ שֶׁדַּוְקָא בְּעֵת הָאֲכִילָה יָאִיר לוֹ רָצוֹן מֻפְלָג שֶׁיִּרְצֶה וְיִכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וּמֻפְלָג בְּלִי שִׁעוּר וּבְלִי שׁוּם יְדִיעָה, עַד שֶׁלֹּא יֵדַע כְּלָל מַה הוּא רוֹצֶה, רַק רָצוֹן פָּשׁוּט בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל אֲכִילָתוֹ נִמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם גַּם כֵּן בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְתַלְמִידָיו שֶׁיָּנְקוּ מִדַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא רַחֲמָן אֲמִתִּי כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מֵעֲווֹנוֹת וּלְזַכּוֹת אוֹתוֹ לְכָל הַנַּ"ל: קיצור לקוטי מוהר"ן תנינא ז, אות יג.