יט

מְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁעִקַּר שְׁבִירַת הַמְּנִיעוֹת הוּא עַל־יְדֵי תֹּקֶף הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מְשַׁבְּרִין כָּל הַמְּנִיעוֹת וְזוֹכִין לְהוֹצִיא כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל בִּשְׁלֵמוּת. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל אֶחָד רוֹאֶה עֹצֶם רִחוּקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְשֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁהוּא נִכְסָף אֶל הַטּוֹב וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ עַלשׂידֵי זֶה רַבִּים מִתְרַשְּׁלִים אֲפִלּוּ מֵהָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק הַטּוֹב. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִיזָהֵר מְאֹד לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם אֶת כָּל הַחֶסֶד וְהַטּוֹב שֶׁכְּבָר זָכִינוּ בְּזֶה הָעוֹלָם. כִּי כְּבָר זָכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שֶׁבִּכְתַּב וְשֶׁבְּעַל פֶּה וּלְהִתְגַּלּוּת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִפְלָאִים כָּאֵלֶּה שֶׁנִּתְגַּלּוּ לוֹ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכְרִין זֹאת הֵיטֵב בְּכָל פַּעַם עַל־יְדֵי זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְיַחֵל וּלְקַוּוֹת וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעָה בְּרָצוֹן חָזָק גַּם עַתָּה עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי זֶה לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וְלָבוֹא לְתַכְלִית הָאֱמֶת (הכשר כלים הלכה ד אות כו).