י

בְּנִי מִיכְלִי שֶׁיִּחְיֶה, הִרְבֵּיתָ לְהַגְדִּיל עָלַי צַעַרְךָ מֵעִנְיַן מִעוּט עָסְקְךָ בְּחֶפְצֵי שָׁמַיִם לְסִבַּת טִרְדַּת הָעֲסָקִים. מָה אֹמַר לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי, דִּמְעוֹת לִבִּי כַּנַּחַל יִשְׁטוֹפוּ עַל זֶה, אַךְ בְּנִי חֲבִיבִי הֵן יָדוּעַ לְךָ אֲשֶׁר לֹא כֵן מֵהַמִּדָּה, וְהָעִקָּר לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְהָעִקָּר בְּהָרָצוֹן. הִנֵּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל פָּנִים יֵשׁ לָכֶם תָּמִיד רְצוֹנוֹת טוֹבִים וְזֶהוּ הָעִקָּר, וְסוֹף כָּל סוֹף בְּוַדַּאי יִהְיֶה הַכֹּל לְטוֹב. וּבִפְרָט כִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמֶּנִּי תּוּכְלוּ לִרְאוֹת גֹּדֶל יִקְרַת הָרָצוֹן, כִּי כְּפִי שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים אוֹתִי תּוּכְלוּ לְהָבִין אֲשֶׁר רַק עַל יְדֵי הָרְצוֹנוֹת טוֹבִים בָּאתִי לָזֶה לִזְכּוֹת לִהְיוֹת עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ מִתּוֹךְ מְעוֹף צָרָה וּמְצוּקָה אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלַי בְּתוֹךְ זֶה הַזְּמַן שֶׁאַתֶּם מַכִּירִים אוֹתִי. וְאַל תִּשְׁכַּח בְּנִי חֲבִיבִי אָנֹכִי יָצָאתִי לַאֲוִיר הָעוֹלָם תֵּכֶף אַחַר עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְאַתָּה הִנַּחְתִּיךָ לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֵי הַתּוֹרָה תָּמִיד עַד עֵת נְסִיעָתִי מִמְּךָ, בְּזֶה הַכֹּחַ תּוּכַל לִבְטֹחַ אֲשֶׁר ה' לֹא יַעַזְבֶךָ, וְאַל תֶּרֶף מִמְּךָ הָרָצוֹן הַטּוֹב אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת, וּבֵין כָּךְ בְּוַדַּאי חוֹטְפִין אֵיזֶה טוֹב גַּם כֵּן, כִּי בְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר בְּכָל פַּעַם, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאָבֵיד [אֵין רָצוֹן טוֹב שֶׁנֶאֱבַד]. וּבִפְרָט אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם כָּל הָאוֹצָרוֹת שֶׁלָּנוּ אֲשֶׁר תּוּכְלוּ לִמְצֹא בָּהֶם מַרְגּוֹעַ לְנַפְשְׁכֶם: שם, יא.