וּמַה שֶּׁאַתָּה מִצְטַעֵר וּמִתְגַּעְגֵּעַ לִהְיוֹת רָגִיל אֶצְלִי עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ גַּם אֲנִי נִכְסָף מְאֹד לָזֶה. אַךְ כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ שֶׁטּוֹב יוֹתֵר כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִים מְנִיעוֹת וּבָאִים לִפְרָקִים מִלָּבֹא בְּכָל יוֹם בְּלִי מְנִיעוֹת, כִּי עִקַּר הָאָדָם בָּא לָעוֹלָם לְשַׁבֵּר מְנִיעוֹת לַעֲמֹד כְּנֶגֶד דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת וּבְרִיחֵי בַּרְזֶל, וְהַכֹּל אִי אֶפְשָׁר לְשַׁבֵּר כִּי אִם עַל יְדֵי הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין וְהַחֵשֶׁק הַנִּמְרָץ כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ הַרְבֵּה מִזֶּה: שם, קי.
טוען...