ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים בפרוש הפשוט מהכתוב סובב הפרוד על התחלקות הארבע נהרות (מאחדותם שבנהר העדן) זה מזה. ובפרוש הדרש מרבנו ז"ל יסובב הפרוד על הרע לבד שנפרד ונופל מאתם. ובכלל אחד עשר (הנזכר בהקדמת ספר באורי הקודם) שברב המקראות שרבנו ז"ל מפרש בהם בפרוש הדרש, נראה אותם בעמק הפלאת המסלה שבלמודיו, שמחבר אותם בפרוש הפשוט שבהם, יש ללמד מהמפרש אל הסתום, שגם בזה הכתוב כונת רבנו בדבר הפרוד לשני הפרושים הנ"ל[135]. כי כדי להפריד ולחלק את הרע מאחיזתו בהארבע אותיות, מכרח להפריד ולחלק את האותיות בעצמם, שלא יהיו באחדות ודבקות לגמרי, כאחדותם בהעדן והנהר שמאתו. גם כפי העולה מדבריו הקדושים שהארבע אותיות הנפרדים בהגן והפעל נמצאים גם כן בכח ובעדן שמתאחדים שם בנהר אחד. מבאר בזה אגב אורחא לפרוש הי"ג מדות שמתחילים בשני שמות הוי"ה:
[135] כעין המבאר במקום אחר מדברי מוהרנ"ת בשם האר"י ז"ל.