נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע בְּהֶכְרֵחַ הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא הַנַּ"ל בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל וְזֶה בְּחִינַת י"ג מִדּוֹת. יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא קְצָת אֲשֶׁר לֹא יְסַיֵּם בְּפֵרוּשׁוֹ לְכָל הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת. וְאִם בְּתֵבַת "וְחַטָּאָה" יֵשׁ לְפָרֵשׁ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְחָשְׁבָהּ, כִּי הִיא מְחֻבֶּרֶת לְתֵבַת "נוֹשֵׂא" הַנַּ"ל (שֶׁהַנְּשִׂיאָה תְּסוֹבֵב גַּם עַל הַחַטָּאָה). אֲבָל עַל כָּל פָּנִים יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא אֲשֶׁר לֹא פֵּרֵט וְהִזְכִּיר גַּם מִדַּת "וְנַקֵּה" שֶׁבְּסוֹף הַמִּדּוֹת. אֲבָל מֵרָחוֹק תָּבִין שֶׁגַּם זֶה פֵּרֵט וְהִזְכִּיר בִּדְבָרָיו הַנִּפְלָאִים שֶׁכָּתַב אַחַר כָּךְ עַל אוֹדוֹת הָרַב הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר יְנַקֶּה וִיזַכֵּךְ עַצְמוֹ, עַד שֶׁלֹּא יְאֻנֶּה אֵלָיו כָּל אָוֶן גַּם בְּיָדוֹ וְכֹחוֹ. וּבְהַמְבֹאָר שָׁם מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּזֶה מְנַקֶּה וּמַצִּיל גַּם הַנִּלְוִים אֵלָיו שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בָּהֶם הָרָע, עַד שֶׁגַּם הֵם לֹא יִירְאוּ וְיִפְחֲדוּ מֵהָרָשָׁע. וּמִמֵּילָא נִמְצָא לְפִי זֶה גַּם מִדַּת "וְנַקֵּה" בְּרוּחַ הָרַב לְעוֹרֵר אוֹתָהּ בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא כַּנַּ"ל:
וּבֶאֱמֶת אֵין זֶה נֶאֱמַר רַק עַל הָרַב הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בֶּן דָּוִד בְּעַצְמוֹ שֶׁאָנוּ מְחַכִּים אֵלָיו (עַיֵּן בְּפֵרוּשׁ בֵּאוּרִי הַקּוֹדֵם בְּהַגָּה עַל אוֹת כ"ד).