ובראשונה הנני להציג פה קצת מהדורא בתרא לבאור המאמר שבסימן ח' שבלקוטי א' על הכתוב ראיתי "והנה מנורת זהב". כי מחמת שלא כתבתי אותה כעין כתיבתי לבאור המאמרים שאחרי זה (בתחלה ישר וכסדר, ואחר כך שלא כסדר עין שם) וגם קצרתי בה יותר מדאי, קשה וכבד מאד להתבונן בה. ועתה הנני לכתבה שלא בקצרה כל כך וגם לצרף לה קצת ראשי פרקים מגוף המאמר שבלקוטי מוהר"ן כדי להקל על הקורא, ובכל מקום שדלגתי כתבתי שלש נקדות כזה... לסימן ואות שדלגתי שם:
ראשי פרקים לתורה ח׳
ראשי פרקים מהמאמר בלקוטי א' סימן ח' על הכתוב ראיתי וכו' (זכריה ד' והוא הפטרת שבת חנכה
ראיתי והנה מנורת זהב כלה. וגלה על ראשה וכו'. הנה יקר גנוחי... מאיש ישראלי. כי היא שלמות החסרונות כי על ידי... הרוח חיים נברא העולם כמו שכתוב "וברוח פיו כל צבאם"... והוא גם כן חיות האדם... כל אשר נשמת רוח חיים באפיו וכשיש חסרון באיזה דבר, עקר החסרון הוא בבחינת החיות... הרוח חיים של אותו הדבר... והאנחה הוא אריכות הנשימה והוא בבחינת ארך אפים, דהינו מאריך רוחה. ועל כן כשמתאנח על החסרון ומאריך רוחה, הוא ממשיך הרוח חיים להחסרון... ועל כן האנחה משלים החסרון:
אך מאין מקבלין הרוח חיים. דע שעקר הרוח חיים מקבלין מהצדיק והרב שבדור. כי עקר הרוח חיים הוא בהתורה... והצדיקים דבקים בהתורה. ועל כן עקר הרוח חיים הוא אצלם. וכשהוא מקשר להצדיק והרב שבדור, כשהוא מתאנח ומאריך רוחה, ממשיך רוח חיים מהצדיק שבדור שהוא דבוק בהתורה אשר שם הרוח. וזהו שנקרא הצדיק איש אשר רוח בו, שיודע להלך נגד רוחו של כל אחד... וזה בחינת רוח צפונית המנשבת בכנור של דוד... חמש נימין כנגד חמשה חמשי תורה... ורוח צפון... הוא בחינת רוח הצפון בלבו של אדם, שהוא בחינת הרוח חיים, כי צפון חסר... ועקר הרוח חיים הוא בלב וכמו שכתוב בתקוני זהר... והחסרון הוא הסתלקות הרוח שמקומו בלב. ועל כן נרגש החסרון בלב, ועל כן כשנתמלא החסרון... נאמר "ויתן לך משאלות לבך, ימלא ה'" וכו'...
אך רשעים... דע שיש רב דקלפה שהוא בחינת עשו... יש לי רב. והוא בחינת "אלופי עשו" וכמו שמתרגם אונקלוס 'רברבי עשו'... ומהם מקבלין הרשעים הרוח. והוא בחינת רוח הטמאה בחינת רוח סערה, כמו שכתוב "הן עשו אחי איש שעיר"... כמו רוח סערה שהוא גדול בשעתו... אך שאין לו קיום כלל... ומסער גופה ונשמתה:
ועל כן "ואיש חכם יכפרנה". כי החסרון הוא מחמת עונות... הממשיך הרוח חיים, ומשלים החסרון מכפר העון. והוא מגדל רחמנות וחנינות מהבורא יתברך שמו, שצמצם עצמו להיות הרוח אצל הצדיקים... וזה בחינת שלש עשרה מדות, ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים... ורב חסד... הפך עשו רב דקלפה, שהוא אדמוני תקף הדין... "תורת אמת היתה בפיהו"... נוצר וממתיק אלופי עשו... "נושא עון ופשע":
והנה כשמתאנח ממשיך הרוח חיים... אך להתגרות ברשעים אי אפשר. כי כשמתגרה בהרשע והוא מתאנח... אם לא מי שהוא צדיק גמור... לא יאנה לצדיק כל און. והענין כי יש ארבעה יסודות... ולמעלה בשרשם הם ארבע אותיות הויה ולמטה הם מערבים טוב ורע. והצדיק גמור שהבדיל והפריש הרע מן הטוב לגמרי... מתר להתגרות ברשעים. והענין כי כל רשע ההכרח שיהיה לו צנור שיקבל דרך שם הרוח שלו להשלים החסרון, והצנור הוא דרך המדה רעה מהארבעה יסודות שהמשיך והגביר על עצמו, הוא הדרך... וכשהצדיק רוצה להשפילו, הוא מכרח לירד להמדה רעה ההיא שהגביר עליו הרשע להכניעה, ולקלקל הצנור ההוא של הרשע שמקבל דרך שם החיות שלו. ועל כן מכרח שיהיה זה הצדיק צדיק גמור שאין בו שום רע, למען לא יהיה כח להרוח סערה... לשלט ולהזיק חס ושלום להצדיק... כי אין להרשע שום תפיסא בו... מה שאין כן צדיק שאינו גמור... הרע עדין בכח... אבל צדיק גמור אינו בולע... הצדיק גמור וכל הנלוים אליו מתרים להתגרות ברשעים.
ולבא לזה להפריש ולהבדיל ולברר הרע מהטוב הוא על ידי תורה ותפלה. ולמוד התורה יהיה ללון לעמקה של הלכה... כי יש בהתורה אחיזת הטוב והרע שנאחזין מבחינת אסור והתר טמא וטהור כשר ופסול שיש בהתורה. וכל זמן שאינו מברר ההלכה, הוא מערב... אך לזכות לזה השכל... הוא על ידי תפלה כי משם נמשך השכל:
והענין כמו שכתוב בתקוני זהר, גן דא אוריתא, ונשמות ישראל המעינים ומבינים בהתורה, הם בחינת עשבין ודשאין דאתרביאו בגן. ומאין הם גדלים, הוא ממעין החכמה כמו שכתוב "מעין גנים". "ומעין מבית ה' יצא" – הוא התפלה, כמו שכתוב: "כי ביתי בית תפלה". והוא בחינת מביא מכח אל הפעל. כי תפלה הוא בחינת חדוש העולם... והוא בחינת בריאה בכח. כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית", שהוא בחינת התפלה שמשם יוצא מעין החכמה. והתורה הוא בחינת בריאה בפעל... כי בהתורה נברא העולם... וזהו שאמרו רבותינו ז"ל: 'המעין בתפלתו בא לידי כאב לב'... מאי תקנתו יעסק בתורה... נעשה בקשתו על ידי שיוצא מכח אל הפעל... ונהר היוצא מעדן... עדן הוא בחינת התפלה... כי עדן עין לא ראתה... תפלה שהוא למעלה מהטבע.. להשקות את הגן הוא התורה. ומשם יפרד, כי על ידי זה נפרד הרע מהארבעה יסודות ולא נשאר רק הטוב. והיה לארבעה ראשים, הם ארבע אותיות הויה שהם שרש הטוב של הארבעה יסודות...
...מארבע רוחות ... ציצית הוא מלשון שער (בשין שמאלית) כי על ידם נכנע עשו איש שעיר בחינת רוח סערה... דהוו דמו כמבסמו פרוש רש"י כשתויי יין בחינת עשו אדמוני... ראיתי והנה מנורת זהב... אור הגנוז לעתיד... אילנא דחיי ואילנא דמותא הינו טוב ורע וזהו לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי וכו' מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישור... כלם יתבטלו על ידי הרוח חיים... גם דבר אז מענין י"ב שעות היום וי"ב שעות הלילה שיש בהם שנים עשר צרופי הוי"ה בכל שעה צרוף אחר, וכל שעה נחלקת לתתר"ף חלקים וכל חלק מהתתר"ף חלקים... והמשכילים יבינו, "רכב אחד רבתים" בחינת קבלת התורה שמשם מקבלין הרוח חיים הרבנים דקדשה, על ידי זה נתבטלין ונכנעין אלופי עשו רברבי עשו, שהם הרב דקלפה, בבחינת אלפי שאינן:
Documentation Index
גרסאות לקריאת מכונה / AI agents:
כל הזכויות בספר זה שמורות למלא וגדיש
טוען...