מז

ואם הייתי זוכה בימי חייו הקדושים להכיר ולידע כל כך מחשיבותו ומעלתו, כאשר שמתי אל לבבי זה ערך שלשה שנים, יודע אני ברור שלא היו עוברים עלי התלאות המשנות ועניות ודחקות כזה אשר עד היום לא יצאתי מהם. כי הנה שמתי אל לבבי בדבר הכתובים שבענין יהושע בן נון, ואשר מאלינו נבין שגם זולת השבח שנאמר עליו "לא מש" וכו', היה עובד ה' ובורח מן החטא. ואף על פי כן, אם גם גדלה עבודתו בכפלי כפלים, ולא להדבק כל כך למשה רבנו עליו השלום, נראה מדברי חכמינו ז"ל שלא היה זוכה אחר כך למלאות את מקומו ולקבל מאתו סמיכות ידיו במעלה מפלגת כל כך. וגם עינינו הרואות שבהרבה מקומות קראה אותו התורה בשם משרת למשה רבנו עליו השלום. כי בפרשת כי תשא ובמשפטים בסופה נזכר בלשון הכתוב "ומשרתו" וכו', ובפרשת בהעלתך בהכתוב "ויען וכו' משרת משה", וגם בתחלת ספר יהושע מתחיל הכתוב "ויהי אחרי" וכו', משרת משה". וכפי רוממות מוהרנ"ת הנ"ל אשר זכה בכח רבנו לפני משה בעצמו, הלא דבר הוא מה שהזכרתי לעיל שבכל אנשי מוהרנ"ת ז"ל לא נמצא משרת ומשמש ודבוק למוהרנ"ת כמוהו, ומקבל מאתו כל הדבורים מפה לפה, המכרחים להדבורים בכתב. וברב הרגשתו את דברי מוהרנ"ת, הפקיר את עצמו מנעוריו שלא רצה לחשב כלל בעסקי מלאכה ועבודה גשמיות, והלך אליו רגלי שני פעמים בכל חדש כדי לשמע מפיו הקדוש דברי אלקים חיים שקבל מרבנו ז"ל, ואשר חדש בהם בסמיכתו מידי רבנו ז"ל (כמובא ומובן מזה במקום אחר) אשר הן הן ספרי לקוטי הלכות אשר כבר זכו את הרבים לאין ערך כנודע ומפרסם בכל אנשי שלומנו, ומכל שכן שאינו דומה הרואה אותם בספר להשומע אותם מפיו הקדוש (כמובא גם מזה בדברי רבנו ז"ל). וברב הרגשת אבי ז"ל שזכה להרגיש בהם, קבל על עצמו עניות מפלג ועצום כמה שנים, וטרח ויגע להעתיק כל הששה כרכים באפן שיהיו ראויים לדפס מהם (כי מכתיבת מוהרנ"ת ז"ל ברב מהירותו נדבקו הרבה מהאותיות זה לזה עד שהיה קשה לדפס מהם). ולא קבל על זה פרס ומעות ממורנ"ת ז"ל אפלו פרוטה אחת. ומאמר רבנו ז"ל לאנשי שלומנו על מוהרנ"ת ז"ל שיש להם להחזיק לו טובה כי לולא הוא לא היה להם אפלו דף אחד, סבב אחר כך זה המאמר גם על אבי ז"ל בשקידתו ויגיעותיו להוציא לאור ספרי מוהרנ"ת ז"ל. ושמעתי מאתו שבעת גמרו את כתיבת ספרי לקוטי הלכות שאל אותו פעם אחת מוהרנ"ת ז"ל, ההרגשת בספרי התנוצצות אלקות. ובלשון אשכנז בזה הלשון: האסט דו געפילט אין מיינע ספרים התנוצצות אלקות. והשיב לו הן. (והיה מבאר מדבריו שכמה פעמים ברב הרגשתו והתנוצצות אלקות שזרח עליו, מחמת זה הכרח להניח את הקלמוס מתוך ידו ולפסק לגמרי מהכתיבה). ואחר כך חגר מתניו להדפיס על כל פנים את הכרך הראשון (ארח חיים חלק א'). אבל על זה נתעורר מוהרנ"ת ז"ל לתן לו קצת על הוצאות הדרך לעיר יאס שבמדינות וואלאכייא [רומניה]. וזוגתו כששמעה בטאלטשין שנסע למדינת וואללכיע, נסעה לברסלב להודיע למוהרנ"ת ז"ל שאם לא יספיקה על כל פנים בלחם צר ומים לחץ, תגוע חס ושלום ברעב היא וזרעה. והכרח מוהרנ"ת לכתב לבנו ר' יצחק ז"ל מטאלטשין לתן לה בכל שבוע איזה סכום באפן שתתפרנס על כל פנים בצמצום. ואבי ז"ל בעצמו בכל משך הדרך הרבה מאד לצמצם ולמעט בהוצאות וגם בתחלת הדרך הלך רגלי כמה פעמים. כי גם הוצאות הדפוס בעצמה היתה קשה וכבד על מוהרנ"ת ז"ל כפי עצם עניותו והסתרתו מאנשי תבל: