[י]

גַּם אִם נְדַקְדֵּק בְּסִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת בְּעִנְיַן הַמֶּלֶךְ שֶׁכַּאֲשֶׁר הֵבִין אֶת הָאֱמֶת. וְרָצָה לְהַחֲזִיר לְמוּטָב אֶת כָּל הָעוֹלָם, נִסְכַּם בְּדַעְתּוֹ שֶׁיִּסַּע וִיחַפֵּשׂ אֶת הֶחָכָם וְהַנָּבוֹן שֶׁיִּפְתֹּר לוֹ אֶת הַחֲלוֹם, וְלִכְאוֹרָה יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא בָּזֶה. כִּי מָה עִנְיַן הַפִּתְרוֹן לְהַחֲזָרַת הָעוֹלָם לְמוּטָב. וְאוּלָם כְּפִי הַנַּ"ל תָּבִין מֵרָחוֹק שֶׁהַפִּתְרוֹן נוֹגֵעַ לְבֵרוּר הַטּוֹב מֵהָרָע הָעוֹסֵק לִבְלֹעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם. גַּם בְּעִנְיַן הַשְּׁבוּיִים שֶׁלָּקַח בַּשִּׁבְיָה שֶׁנִּמְצָא בֵּינֵיהֶם יְפַת תֹּאַר וְכוּ' יֵשׁ לְרַמֵּז גַּם כֵּן בִּדְבַר הַמִּזְמוֹר הַנַּ"ל שֶׁאָמַר דָּוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם שֶׁהָיָה בֶּן יְפַת תֹּאַר כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל, וּמִמֵּילָא מוּבָן לְפִי זֶה שֶׁיָּדַע דָּוִד שֶׁנִּמְצָא בּוֹ נֶפֶשׁ יָקָר מִצַּד הַזִכָּרוֹן הַנַּ"ל רַק מֵחֲמַת שֶׁנִּבְלַע בָּרָע הַמְדַמֶּה בְּתַכְלִית הַהֵפֶךְ (עַיֵּן שָׁם בְּסִימָן נ"ד הַנַּ"ל):