ו

שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי שֶׁשָּׁמַע מִפִּי ר' יִצְחָק חֲתַן הַמַּגִּיד מִטִּירְהָאוִויצֶע, שֶׁפַּעַם אַחַת עָמְדוּ הַחֲבֵרִים לִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בַּלַּיְלָה, וְהוּא הָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶם מִשִּׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת כָּל כָּךְ עַד שֶׁכְּבָר הָיָה אֵיזֶה שָׁעוֹת עַל הַיּוֹם, וּכְבָר הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע וְהַחַלּוֹנוֹת הָיוּ סְתוּמִים וְלֹא הָיָה נִכָּר, אַחַר כָּךְ פָּתְחוּ הַתְּרִיסִין וְרָאוּ שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע, אָמַר לָהֶם רַבֵּנוּ זַ"ל, אַתֶּם תֵּלְכוּ לְהִתְפַּלֵּל וַאֲנִי וְכוּ'. וְאָמַר אָז דֶּרֶךְ צַחוּת, מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע וְכוּ', מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן, עַד כָּאן שָׁמַעְתִּי. וּכְבָר יָדוּעַ שֶׁדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עֲמֻקִּים מְאֹד כַּמְּבֹאָר בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים: