אבל על כל זאת מדה טובה מרבה, ולעולם ידו על העליונה. כי אף על פי שמרב כבד המלחמה[94] הכרח להתכסות ולהסתלק מאתנו, וגם ארכו ימי הסתלקות בערך כפלים מהמספר מ"ה שנים שאמרו הצופים על ההתכסות הזאת[95], אבל לא לעולם יזנח ה' ולא לנצח יקצף, וגם אמנם בכחו כי עז וגבורתו (משרש הגבורות שבבינה) כי קשתה, לא נתעלם מאתנו מכל וכל כמאז ומקדם, לבל ידע איש את מקום קבורתו אשר גאלתנו תלויה בו[96]. ולכן גם אם יעלה לשמים שיאת מלך הזקן וכסיל, משם יורידו ויפילו, כי לא ישקט האיש עד אם כלה הדבר אשר דבר, לגאלנו ולרפאנו מתחלואינו העצומים (את כל האות הזה הוצאתי מדברי מוהרנ"ת ז"ל, שמעתי מאבי הריני כפרת משכבו ועתה נשוב לדברינו הראשונים כי עוד לאל מלין):
[94] אם תעין במסכת סנהדרין (בדף קי"א) מה שאמרו חכמינו ז"ל על פסוק "ולקחתי אתכם אחד מעיר" וכו', ועל פסוק "וענתה שמה" וכו', לא תתפלא עוד ומורא לא יעלה עוד על ראשך בראותך שגם היום יאמרו כל העדה לרגם באבנים את השנים מששים רבוא אשר בגדלתו לא יאמינו, ובדבריו הנוראים יתדבקו – ואת קולם יתנו לבלתי שמע אל זקני העדה גם אם נשלחו על פי ה' (מרוממות דעתו הנעלמה גם היום לתן מקום לטעות), ונזכר נא ימות עולם נבין שנות דור ודור – נביט נא ונראה בשבטי יה אשר בזכותם אנו חיים, וגם הם שנאו בכל מיני שנאה את יוסף אחיהם שהיה גדול ונעלה על כלם (כי רק הוא נחשב בין השבעה רועים, וגם קריעת ים־סוף היה בזכותו כמו שאמרו חכמינו ז"ל על פסוק "הים ראה וינס"), נשקיפה נא ונראה בדורו של משה רבנו בעצמו שאנו מדברים בו מבאר בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, כי מאתים וחמשים ראשי סנהדראות נשיאי העדה אנשי השם – וגם כל עדת בני ישראל (עין היטב בפרשת קרח מראשה עד סופה) כלם כאחד רבו וילונו על משה רבנו רבן של כל הנביאים, אשר פה אל פה ידבר בה', ותמונת ה' יביט, ואחר כל האותות והמופתים והיד החזקה והמורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל לעיניהם הגופניים והגשמיים, – איככה, איככה, גברה עליהם הסתה והעלמה כזאת עד שאמרו עליו מה שאמרו וחשדו אותו באשת איש כמו שאמרו חכמינו ז"ל.
[95] עין בפיט רבי אלעזר הקליר בפרשת החדש, וברש"י בספר דניאל (בסופו), על פסוק אשרי המחכה וכו'.
[96] עין במסכת סוטה בדף י"ד בהגהות הב"ח, ומובא זאת גם בהקדמת תקון הכללי עין שם (ובזהר בראשית דף כ"ו: שורה י"ב, ובדף כ"ז ע"ב בסופו.