את ה' אלהי השמים ואלהי הארץ אפאר וארומם.
בכל לבי ונפשי אברכו ואהדרו בכל מיני הדורים.
רנה ותודה יומם ולילה אביע ואערך לפניו, גם
הלול ושבח שירה וזמרה, כי מאד רבים וגדולים
מעשיו ומפעלותיו אשר פעל והכין גם לעינינו הגשמיים[1],
בזאת גם במשל גם בחידה אפתח שפתי ואנוהו,
כי הגדיל לעשות מקצה השמים ועד קצהו
אלפים ורבבות מכונות[2]
מכונות ממכונות שונות:
בהשכלה נפלאה ונוראה מלאכת חלקיהם,
בתבונה עצומה ונשגבה מערכת איבריהם.
אף ברב הפלא ופלא הרכיב בהם מכונים (מאשינסטען)
ממכוניים שונים להנהגתם[3],
אף בעצם חכמה ודעת המציא להם אוצרות[4] מאוצרות שונות למלאכתם,
אף תהלוכתם במסלותיהם, נפלא ונכון לבל ימוטו וימעדו[5],
אף מאורות ונגוהות לעיני המכוניים לבל יכשלו ויאבדו,
עד אשר יתפלא וישתומם כל מביט ורואה את המראה הגדול והנורא הזה,
יבהל ויחרד עד שערו תסמר מפחד הנעלם הממציא כל זה:
וכל הנפלאות האלה עוד כלא חשובים נגד עצם רבוי הנפלאות עד אין סוף ואין תכלית אשר הפליא והלביש בהתורה הקדושה, אשר בה בעצמה ברא והמציא גם את כל הנ"ל, וגם שאר כל העולמות עם כל הנמצא בהם, ועל ידם מחיה ומקים אותם מתחלה ועד סוף, הכל על ידי תורתו הקדושה אשר מסר לנו בכתב ובעל פה בנגלה ובנסתר, שבזה כלול גם כל אשר הופיע ברוח קדשו על הצדיקים האמתיים לחדש בה[6], שעל זה מובא בזהר הקדוש על פסוק "ולאמר לציון עמי אתה" אל תאמר עמי אלא עמי, מה אני בורא שמים וארץ במלולי, אף אתה כן. וכמובא בלקוטי תנינא סימן ל"ז שהתלמידי חכמים בוראים את הכל על ידי דבריהם, וכידוע מאמר אדמו"ר זצ"ל בעת שובו מנסיעתו (אחר בואו מלעמברג) להרב רבי ברוך זצ"ל, שאמר אז בתוך שיחתו הקדושה שאינו עושה שום דבר בלא תורה, וכמו שנראה לאנשיו גם בעיניהם הגשמיים כמה מעשיות ומופתים בענין זה, וגם כל מה שהיה נעשה בעולם בכלליות כל פעם היה מרמז בתורתו הקדושה, וגם כמה פעמים כשהיה רוצה להמשיך איזו רפואה לאחד מאנשיו היה מגלה תורה מעין זה, ועל ידי זה המשיך לו רפואתו. וכל מאמין אמתי כשישים את לבו לכל זה, ישתומם ויתפלא על זה בכפלי כפלים אלפים פעמים כמו על כל הנ"ל, וכנודע בזה מאמר אדמו"ר זצ"ל שאמר פעם אחת בזה הלשון: פון מיר קאן מען וויסען גאט'ס גרוסקייט [ממני יכולים לדעת גדלות ה']:
ובזאת אנחנו חיבים להודות ולהלל כל ימי חיינו לעושה לנו אורים גדולים כי לעולם חסדו, את השמש לממשלת ביום, הוא אדמו"ר מוהר"ן זצ"ל (הנמשל בגבורת מאורו וזריחתו להשמש שעקר יהיה ביום, שמרמז על הגאלה שאז יתגלה גם ספרו הגנוז וספרו הנשרף, וגם עצם הנוראות שבפרדס תורותיו ומעשיותיו של עכשו) ואת הירח לממשלת בלילה, הוא תלמידו הקדוש מורנו מוהרנ"ת ז"ל (הנמשל ללבנה על אשר זכך וצרף את גופו עד שקבל בעצמו את אור השמש להזריחו גם בעמק החשך שבדורותינו אלה, ולהחיות ולהשיב בזה גם את כל חלושי הראות שמחמת גדל כהיון עיניהם אין יכולים להביט באור השמש בעצמו[7] והכוכבים שנתנו להלבנה להפיס דעתה, יש לפרש שזה מרמז על שאר אנשיו שהיו מקרבים אליו והשתדלו להצדיק את הרבים (זה בגופו וזה בממונו) כל אחד עד מקום שידו הגיעה (על שם הכתוב: והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים וכו'):
ועל אשר קראתי על שמם את החבור הזה בשם "כוכבי אור", כי הנה חלקתי את הספר הזה לארבעה חלקים. החלק הראשון קראתי בשם – אנשי מוהר"ן – כי בו ידבר מרוממות מעלת יקר האנשים הקדושים של אדמו"ר זצ"ל; החלק השני קראתי בשם – אמת ואמונה – כי בו ידבר על אודות האמונה הקדושה שעקרה תלוי רק באמת, כמובא מזה בדברי אדמו"ר זצ"ל ומוהרנ"ת ז"ל, ובפרט בלקוטי הלכות הלכות פסח (הלכה ט' בתחלתה) עין שם באריכות, שמי שחושק באמת אל האמת בודאי יזכה להבין האמת אף על פי שיש לו כמה קשיות וכו' עין שם; החלק השלישי קראתי בשם – חכמה ובינה – כי בו ידבר על אודות אשר זכה אדמו"ר זצ"ל לעלות ולהכלל באור פני החכמה והבינה לעד ולנצח, ושמרמז כל זה בהגמטריא של שמו הקדוש זצלה"ה; החלק הרביעי קראתי בשם – ששון ושמחה – כי בו ידבר על אודות יקר תפארת מצות הששון והשמחה בה' ובצדיקיו האמתיים ובתורתו ומצותיו הקדושים:
[1] עין היטב בלקוטי תנינא סימן ל"ט, וגם בסוף "השיר ידידות" שבתחלת הלקוטי מוהר"ן א', מה שכתב שם אדמו"ר זצ"ל "נביא לבב חכמה – להבין תכונות גופנו ומרחקי פרקיו ועריכות איבריו, חיוב הבנתו מועילה לידיעת הבורא המציר אלו הצורות כלם" עד כאן לשונו. ומר' אפרים ז"ל שמעתי שספר ממוהרנ"ת ז"ל שהאריך פעם אחת לדבר בענין זה בעצם גדלת הבורא יתברך אשר נראה לעינים גם בהבריות של זה העולם לבד. ומכל זה נתעוררתי להעמיק בזה מחשבותי ורעיוני, עד שהעליתי זאת על הכתב, כאשר עיניכם תחזינה מישרים.
[2] הן המה הגופים של הבעלי חיים.
[3] הן המה נפשותיהם.
[4] היסודות וכחותיהם.
[5] כח המושך אשר לנקדת הארץ.
[6] עין במדרש רבה פרשת יתרו על פסוק "וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר" שמה שהנביאים עתידים להתנבאות בכל דור ודור קבלו מהר סיני וכו' אלו הנשמות העתידים להבראות וכו', כל אחד ואחד קבל את שלו וכו', ולא כל הנביאים בלבד וכו', אלא אף החכמים העומדים בכל דור ודור כל אחד ואחד קבל את שלו מסיני.
[7] עין בפרפראות לחכמה על התורה קרא את יהושע, וגם עין לקמן בקנטרס "חכמה ובינה" אות ל"ג עין שם. ושמעתי מאבי הריני כפרת משכבו שיש לעסק בספרי מוהרנ"ת ז"ל יותר מבספרי אדמו"ר זצ"ל בעצמו. כי בימינו אלה שעובר על כל אחד ואחד מה שעובר בגוף ונפש, צריך להיות עקר הלמוד בספרי מוהרנ"ת ז"ל על אשר על ידו היה ביכלת אדמו"ר זצ"ל להוריד את דבריו הנוראים, ולעורר ולחזק בהם גם אנשים מגשמים ומנחים בעמק השאול תחתיות כמונו. גם כי באמת כל דברי מוהרנ"ת ז"ל מראש ועד סוף, הכל מאדמו"ר זצ"ל מעצמו הן באתגליא. כאשר שמעתי מאבי הריני כפרת משכבו ששמע מפיו הקדוש שאמר פעם אחת בזה הלשון: מיום שנתקרבתי לאדמו"ר זצ"ל, לא מבעיא דבור של תורה איני יכול לומר, רק המשרש בדבריו הקדושים (הן הכתובים, והן הבלתי כתובים, כי אדמו"ר זצ"ל הרבה לדבר ולשיח עמו גם כמה וכמה דבורים ושיחות שלא הביא אותם על הכתב) רק אפלו דברי צחות (בעסקי חל) איני יכול לומר, רק המשרש בדברי אדמו"ר זצ"ל. והן באתכסיא כמובא בתחלת הקדמתו לספרי לקוטי הלכות עין שם היטב מה שכתוב שם, אך זאת וכו' מצד מעלת הדרת קדשת המשפיע עלי וכו'. וגם בזה שמעתי מאבי הריני כפרת משכבו ששמע מפי מוהרנ"ת ז"ל שאמר פעם אחת בזה הלשון: אני אצל אדמו"ר זצ"ל כעט אצל הסופר, והנראה לעניות דעתי שהיתה כונתו בלשון הזה למה שנאמר בספר הא"ב אות ג' גאוה סימן ט"ו עין שם.