כד

אחד שאל את הר' גרשון נכד המגיד מטיראוויצע זצוק"ל, ספר לי איזו גדלות מרבנו זצוק"ל, ויאמר אליו שלש דברים: א. אם היה מסתכל באחד, אפלו מאחוריו, תכף היה מרגיש האיש. ב. שכשפניו היה לפעמים מצפה בזבובים ולא נשא ידיו להבריחם מעליו, ג. פעם אחת הוכיח אותו רבנו זצוק"ל על שאינו מתפלל כראוי, והיה קשה לו שהוא היה מתפלל בהתלהבות ובכחות גדולות, ואמר לרבנו ז"ל דאכט זיך אז איך דאווען [נראה לי שאני מתפלל], ואמר אליו רבנו זצוק"ל ניט דאווינען און מיינען אז מ'דאווינט [לא להתפלל ולחשב שמתפללים], והיה קשה לו עוד יותר. אחר כך לעת ערב כשנכנס עם רבנו זצוק"ל לבית המדרש צוה עליו רבנו זצוק"ל לכנס קדם, ורבנו זצוק"ל הלך אחריו עד מקום רבנו ז"ל, והכרח אז להתפלל מנחה סמוך לרבנו זצוק"ל. ונתפעל אז מאד מתפלת רבנו זצוק"ל והרגיש אז דביקות, והבין אז שמעולם לא התפלל. פעם אחד רצה רבנו זצוק"ל לתן לו עשירות ולא רצה וכו', כמובא באותות ומופתים: