לב

מגלת סתרים השני נאמר אחר פטירת הילד הקדוש רבי שלמה אפרים ז"ל בעת שקבלה אשתו של רבנו זצוק"ל לפני הר' נתן והר' נפתלי על רבנו זצוק"ל, א. שאינו מסתכל על עצמו. ב. מפני מה הוא מטלטל עצמו בדרכים. ג. על שהניח שיסתלק הילד. ואמר רבנו זצוק"ל להרב ר' נתן ולהרב ר' נפתלי אדרבה! תהיו אתם דינים, איהר איז אשאד דאס קינד [לה חבל על הילד], ונתן קולו בבכי ובדמעות שליש עד שברחו הרב ר' נתן והרב ר' נפתלי מלפניו מפני הבושה. וזאת מובא בחיי מוהר"ן ובימי מוהרנ"ת. בבקר היה היאר צייט של האר"י ז"ל אמר להם רבנו זצוק"ל מפני מה ברחתם, אם לא ברחתם הייתי מספר לכם שיינס [דברים יפים] כמבאר קצת; ואמר אז התורה ס"ה 'ויאמר בעז אל רות' וכו', אחר כך קרא אותם ופתח את הדלת של הבית המדרש שהיה אצל בית רבנו ז"ל. ואז היה הרב מברסלב בבית המדרש ולא רצה רבנו זצ"ל שיהיה בעת הספור, וכיון שפתח רבנו ז"ל את הדלת פתח הרב הנ"ל את הדלת השניה ויצא לחוץ. אז הלך רבנו ז"ל תכף ומיד וסגר את הדלת וספר להם שנית את המגלת סתרים: