מז

פַּעַם אַחַת הָיָה סְעֻדָּה אֵצֶל מָרַת אָדִיל בַּת רַבֵּנוּ זַ"ל בְּאוּמֶן שֶׁבָּאוּ אֵלֶיהָ הַגְּבִירוֹת מֵהָעִיר, וְיָשְׁבוּ כַּנָּהוּג הַגְּבָרִים בְּחֶדֶר אֶחָד וְהַנָּשִׁים בְּחֶדֶר אַחֵר, וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ דִּבְּרוּ בֵּינֵיהֶם אֵיזֶה זְמַן, וְסָבְרוּ הַנָּשִׁים שֶׁכְּבָר בֵּרְכוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְאָמְרָה לָהֶם אָדִיל שֶׁעוֹד לֹא בֵּרְכוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וָוארוּם מַיין טַאטִינְס לַיְיט אַז זֵיי בֶּענְטְשִׁין הֶערְט מֶען [כִּי אַנְשֵׁי אָבִי כְּשֶׁמְּבָרְכִים שׁוֹמְעִים]. וְתֵכֶף נִשְׁמַע כְּמוֹ רַעַשׁ מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ קוֹל הַבִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְכוּ':