מז-מח

ר' מאיר מטעפליק היה מגדולי מקרבי מוהרנ"ת ז"ל. והיה דרכו לקבל לפני מוהרנ"ת ז"ל שהעבודה אינו מתנהג אצלו כסדר והוא היה מחזק אותו. פעם אחת בא לפניו ואמר לו שזה איזה זמן שהעבודה מתנהג אצלו כסדר. אמר לו מוהרנ"ת בזה הלשון: איך ווייס ניט אפשר איז דיר גוט, און איך ווייס אז כל זמן משיח איז נאך ניט געקומען, דארף מען האלטען אין איין רייסען [אני לא יודע אולי לך טוב, אבל אני יודע שכל זמן שמשיח עוד לא בא צריך לאחוז כל הזמן בלעמול ולעמול]. אמר מוהרנ"ת ז"ל מפני מה זכיתי שלעת זקנתי הולך לי העבודה כסדר, מפני שהיה לי בימי נעורי התבודדות הרבה. מוהרנ"ת ז"ל היה לו ברכה מרבנו ז"ל אשר בעת שמניח את עצמו לישן יישן תכף. פעם אחת ספרו לפני מוהרנ"ת על מפרסם אחד שמתפלל בחשאי, ונתרגש מוהרנ"ת ואמר הם מדמין את עצמם לרבנו הקדוש, נתקים אצלו שמן בחשאי כמבאר בהתורה כ"א. ואמר בזה הלשון זאלין זיי זיך אזוי מוטשין און דאוונען אזוי ווי איך מוטשי זיך [שהם יתיגעו בתפלה כמו שאני מתיגע]. פעם אחת אמר מוהרנ"ת ז"ל לפני אנשי שלומנו את התורה (ט"ו) של אור הגנוז המתחיל בזה הלשון, מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז וכו' צריך לעסק בבחינת משפט שהוא התבודדות. וכשסים התורה והלכו קצת אנשים ונשארו רק אנשי שלומנו. ענה ואמר להם שהפרוש של התורה הוא כך מי שרוצה לטעם אור רבנו הקדוש שהוא אור הגנוז ירבה בהתבודדות: