[יג]

ר' יֶעקִיל מִטְּשֶׁעהְרִין הָיָה מְקָרֵב אֶת גִּיסוֹ. וְגִיסוֹ הָיָה מַתְמִיד בְּלִמּוּד, וְר' יֶעקִיל לֹא הָיָה לוֹ חֵשֶׁק לִלְמֹד כָּל כָּךְ. וּכְשֶׁהָיָה מְסַפֵּר מֵרַבֵּנוּ זַ"ל, הָלַךְ גִּיסוֹ מִן הַלִּמּוּד לִשְׁמֹעַ סִפּוּרָיו. פַּעַם אַחַת הָיָה מְרַמֶּה אוֹתוֹ שֶׁהִתְחִיל לְסַפֵּר מֵרַבֵּנוּ זַ"ל וּבָא גִּיסוֹ, וְהִשִׂיאוֹ לְדָבָר אַחֵר. וְהֵבִין גִּיסוֹ שֶׁמְּרַמֶּה אוֹתוֹ, וְאָמַר לְגִיסוֹ, יֶעקִיל, זֹאת יָדַעְתָּ כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל רוֹאֶה. וּפַעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל מַיְינֶע לַיְיט זֶענִין אַלֶע עֶרְלִיכֶע יוּדִין אוּן יֶעקִיל וִויל נִיט זַיין קֵיין עֶרְלִיכֶער יוּד בַּייסֶען אִיהְם דִּי הִינְד [אֲנָשַׁי הֵם כֻּלָּם יְהוּדִים כְּשֵׁרִים וְיֶעקִיל לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת יְהוּדִי כָּשֵׁר – שֶׁיְּנַשְׁכוּהוּ הַכְּלָבִים] אַחַר כָּךְ פַּעַם אַחַת נְשָׁכוֹ כְּלָבִים: