ג

פעם אחת ישב עם החסידים תלמידי הרב מבארדיטשוב בסעדת מלוה מלכה, והפילו גורל את מי לשלח לקנות בייגיל, ונפל הגורל על הרב ר' נתן זצ"ל, והלך. ובאמצע הדרך נפל עליו מרירות מענין העליות והירידות שהיה רגיל בהם אפלו אחר התקרבותו לחסידים, ונכנסו בו הרהורי תשובה, וכי על זה נברא לילך לקנות בייגיל, והיה קשה עליו להתחזק עצמו. ואז התחיל לשקע קצת אור הבעל שם טוב, ומוהרנ"ת עלה וירד כמה פעמים ולא ידע עצה לזה. וקנא מאד שראה אנשים זקנים בנעמירוב שאומרים שלום עליכם באמת, ואז הלך לעזרת נשים של הבית המדרש והתחיל לומר תהלים ואמר עד קפיטל נו"ן, ובכל פסוק התגולל עצמו בארץ מרב הצער, עד שיגע ונפל לארץ. ויישן ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והתחיל לעלות ועלה קצת ונפל, ועלה עוד קצת וחזר ונפל, וכן עוד הפעם, ובכל פעם כל מה שעלה יותר, הנפילה היתה יותר גדולה, ושוב עלה עד לרום המדרגות, ואז נפל ולא יכל לעלות עוד, ובא אחד ואמר לו דראפע זיך און האלט זיך [טפס והחזק מעמד]. וזה היה ערך שנה קדם התקרבותו לרבנו זצוק"ל. ואחר כך כשבא אל רבנו זצוק"ל, הכיר בו, שזהו האיש הנ"ל שאמר לו דראפע זיך און האלט זיך [טפס והחזק מעמד]: