ז

ואחר כך מחמת שתכף שמעו אשר אצל רבנו ז"ל העקר הוא להיות אצלו על ראש השנה וכו', הבינו שאי אפשר להיות שם שמונה ימים רצופים, ולהתמהמה עד ראש השנה. על כן נסעו תכף לביתם ובאו בחזרה על ראש השנה. וכמדמה שאז היה גם כן מעשה שרמז רבנו ז"ל למוהרנ"ת זצוק"ל שיאכל עמו ביחד ונתביש לאכל עמו. ואחר כך נתחרט על זה כל ימי חייו. (והרב ר' אברהם ז"ל הסביר את זה על פי התורה ס"ב ויסב, 'תקרובתא מלכא במלכא' על ידי אכילה):