יב

על אודות המובא בלקוטי א' סימן ר"נ על פסוק קץ בא הקץ וכו' שכל הרגשת היסורים והמכאובים הכל מחמת שתולים בדרך הטבע, עין שם היטב. וההכרח לבאר קצת בזה כי באמת גם כל היסורים הבאים על ידי איזה אדם שזה שיך ביותר לתלות בדרך הטבע אשר בבחירתו ורצונו הרע הזיק לחברו, אבל באמת גם זה מהשגחתו וגזרתו יתברך אשר גזר על הנזוק את היסורים והמכאובים האלה, ואם לא היו באים היסורים על ידי האדם הזה, הרבה שלוחים למקום לשלח עליו את היסורים האלה ממקום אחר. ועין בלקוטי הלכות ארח חיים הלכות ראש חדש הלכה ו' אות י"ט בענין מבוכת המחקרים במאמר המשנה של 'דאטפת אטפוך' וכו', והכלל היוצא שם מדבריו הקדושים שאף על פי שהרוצח חיב להתענש מחמת שהיה ביכלתו ובכח בחירתו לבלי לרצח את חברו, אף על פי כן הריגת הנרצח היה בגזרתו יתברך, רק שהוא לא היה צריך להיות השליח מזה, כי מגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חיב.