מאמר הכתוב "מי אלה כעב תעופינה" (ישעיה ס) נראה לפי עניות דעתי שכונת הכתוב על המצאת מסלת האויר (לופט בלאן [כדור פורח]) שנתגלה בעתים האלה, כי כפי השכליות אשר עוד יתוספו בענין זה יהיה ביכלת כל אחד ואחד לפרח ולשוט בכל מקום חפצו. אף על פי שהקלפה קדמה לפרי שכעת נתוסף על ידי המצאותיהם ביותר ויותר הסתרת האמת כנודע, אבל גם זאת מאת ה' צבאות יצא ברצון הנעלם "ואתם חשבתם לרעה ואלקים חשבה לטובה", וסוף כל סוף יתהפך הכל אל הקדשה ואז ישיר משה ובני ישראל בכפלי כפלים רבבות פעמים "אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים" דא ס"ם ונוקבה דילה (פרי עץ חיים שער הזמירות פרק ו), והן המה קשיותיהם ומבוכותיהם שחוקיהם ולצניהם כבודיהם וגאותיהם והתדמותם בנפשם לחכמים מחכמים ולרודפים אחר האמת ותגברת ידם החזקה גם ברב חיל ואמץ הקנאה והתאוה והכבוד והנצחון והאמונות הכזביות הבאים לעזרתם[42] לרדף ולהשיג ולחלק שלל, אבל "מי כמוך באלים ה'" להאלים ולהאמיץ את כח התם והבעל שם הקדושים, עד שסוף כל סוף יתגברו להעלות ולהוציא גם את כל הנפשות שנפלו לתוך הזהמות ולהטמאות האלה שהם הם עצם קלפת עמלק[43], אשר כביכול אין השם שלם ואין הכסא שלם עד כי מחה אמחה את זכרם מתחת השמים. והיה כאשר יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם בעיני יפלא נאום ה' צבאות (זכריה ח).
[42] כי הרבה נתפסים לדרכיהם הנבוכים כדי להתיר להם עריות בפרהסיא, ויש שבאים לזה על ידי הקנאה והכבוד. כי כמו שהסר מרע משתולל (ישעיה ט') שהבריות מחזיקים אותו לשוטה (רש"י שם) כן להפוך כל מי שנוטה ביותר לדרכיהם הרעים כלם ישבחו ויפארו אותו (אקאפ, אמענטש, אקלוגע, אקענער [ראש, בן־אדם, חכם, ידען]) ומכל שכן וכל שכן על ידי האמונות הכזביות אשר אין לך דבר המחזק את מבוכותיהם כמו התגברות האמונות הכוזבות, כי כל שקר שאין בו אמת אינו מתקים. ונוסף לכל זה מדת העקשות והנצחון שבטבע האדם, שעל ידי זה אי אפשר בשום אפן להעבירו מהסכמת סברותיו.
[43] ומהם בעצמם גם כל הענשים לכל הנפשות שנפלו לתוכם בבחינת "תיסרך רעתך ומשובותיך תוכיחך" וכו'.