ה

כי אם אפלו אם עשה האדם מה שעשה ועבר מה שעבר, שאז כביכול הוא יתברך מוסיף לרחקו [כמובא ברש"י (דברים י"א) בשם חכמינו ז"ל 'אם תעזבני יום יומים אעזבך', ועין שם בשפתי חכמים שמביא בשם הירושלמי המשל משני בני אדם שנפטרים זה מזה עין שם] בבחינת "ויחזק ה' את לב פרעה", כי הרע שבמדמה שבלב כל אחד היא בבחינת פרעה כמובא בלקוטי הלכות הלכות שלוחין הלכה ה', אבל באמת גם אז מצמצם את עצמו השם יתברך מאין סוף עד אין תכלית, ומרמז לו רמזים שיתקרב אליו בסבות מסבות שונות אשר מסבב בכל זה מתעלומותיו הנשגבות. כי הוא יתברך חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח, אבל כל רמיזותיו יתברך האלה וכל קריאתו אותנו הוא על ידי נביאיו וצדיקיו האמתיים שנשוב אליו מכל מיני פתויים והסתות ומניעות אשר הגביר ויגביר עלינו בכלליות ובפרטיות וכמובא בדברי אדמו"ר ז"ל על פסוק: "ומשה נגש אל הערפל אשר שם הוא האלקים" עין שם.