טו

הוֹדָעָה בְּרֶמֶז מֵעִנְיַן "הַאבָּארֶע – עֲבֵרָה" שָׁמַעְתִּי בַּאֲרִיכוּת מִפִּי אָבִי הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ שֶׁשָּׁמַע מִפִּי מֹשֶׁה חִינְקֶעס. פַּעַם אַחַת הָיָה אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל וְאָמַר: "מַה זֶּה קוֹל דְּפִיקוֹת שֶׁאָנֹכִי שׁוֹמֵעַ לֵךְ וּרְאֵה"!. וְאָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי יָצָאתִי הַחוּצָה וְלֹא שָׁמַעְתִּי כְּלוּם הָלַכְתִּי מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְשָׁאַלְתִּי אֶת פִּי אֵיזוֹ אֲנָשִׁים מַה זֶּה קוֹל הַדְּפִיקוֹת? וְאָמְרוּ לִי שֶׁמֹּשֶׁה הֶענְיֶעס בּוֹנֶה הַאבָּארֶע [בִּיתָן]. וּכְשֶׁאָמַרְתִּי לוֹ אָמַר לִי: "אַהּ אַהּ הַאבָּארֶע – עֲבֵרָה הַאבָּארֶע עֲבֵרָה". אַחַר כַּמָּה שָׁנִים כְּבָר אַחַר הִסְתַּלְּקוּת רַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה לִי אֵיזֶה דָּבָר נָחוּץ לִהְיוֹת אֵצֶל מֹשֶׁה הֶענְיֶעס. הָלַכְתִּי אֵלָיו וְלֹא מְצָאתִיהוּ בְּבֵיתוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ אָמְרוּ לִי שֶׁאֶפְשָׁר הוּא בְּהַאבָּארֶע. הָלַכְתִּי אֶל הַאבָּארֶע וּפָתַחְתִּי הַדֶּלֶת וּמְצָאתִיו עוֹבֵר עֲבֵרָה רַחֲמָנָא לִצְלַן. כְּשֶׁרָאִיתִי מַעֲשֶׂה זוֹ – נִזְכַּרְתִּי בִּנְבוּאָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל "הַאבָּארֶע עֲבֵרָה". תֵּכֶף הָלַכְתִּי לְהָרַב מִבְּרַסְלֶב לְסַפֵּר לוֹ: