המעשה מר' ליפא ז"ל ומה שאמר לו איך וויל ניט אז דוא זאלסט האבין געלד [אני לא רוצה שיהיה לך כסף]. והסבות מהרוח סערה שנסתבב לזה שמעתי מאבי הריני כפרת משכבו ששמע מפי מוהרנ"ת ז"ל.
אמר המעתיק:
בזה יש אריכות גדול, אך אזכר בקצור איזה ראשי פרקים. הר' ליפא היה אצל רבנו ז"ל ואמר אז התורה כ"ג צוית צדק וכו'. ושם מדבר מענין ממון, ורמז על ר' ליפא הנ"ל. כי הר' ליפא הנ"ל היה ממקרביו הראשונים קדם מוהרנ"ת ורבי נפתלי ומאמירת "עננו" שלו נתקרבו. ואחר כך נפל לתאות ממון והוא עסק אז עם סוחר אחד וכו' ואמר לו רבנו ז"ל כנ"ל, וכשנסע מרבנו ז"ל חשב בדעתו הלא אם יסע לרבנו ז"ל אפשר יתקים דבורו על כן נסכם בדעתו שלא לסע עוד. ואמר שרבנו ז"ל הוא מעולם הבא, ואני מעולם הזה ואף על פי כן לא הועיל ונעשה עני כי בא רוח סערה ועקר ביתו לגמרי. ואחר איזו שנים התחיל שוב לנסע לרבנו ז"ל וכשקראו לו פעם אחת מפטיר והסוף של ההפטרה היה "הלא מעתה קראת לי אבי" וכו'. אמר מוהרנ"ת לר' ליפא, ר' ליפא עמנו הייתם הלא מעתה וכו' כנ"ל ראיתם מה שקוראים לכם הלא מעתה וכו'. וכשנסע לרבנו ז"ל הוכיח אותו כמובא בהשיחות [חיי מוהר"ן סימן שט"ו] במאמר "הוכיח את אחד" וכו' ממה נפשך אם לא היית איש כשר וכו' ואז בכה מאד עד שהוריד דמעות מעיניו לארץ. ואז אמר לו רבנו ז"ל אפלו אם יהיה הממון שלך מכסה ומצנע אפלו בתבה יפזרו הרוח, וכן הוה. ששכר איזה יער ובנה לעצמו שם בית דירה וקדם שנגמר הגג בא רוח סערה והפך וחרב ועשה מן הכל אבק ועפר לא יצלח לכלום. בשנה האחרונה לא היה על ראש השנה ושאל רבנו ז"ל עליו. ותרצו אותו כי הצרך לסע בשביל אתרוגים בשביל כל האוקריינה. ענה רבנו ז"ל ואמר "מה אמר לכם הראש השנה שלי עולה על הכל" קיין גרעסערס דערפון איז ניטא [דבר גדול מזה אין]. וזה הר' ליפא מקדם היתה אשתו בשלום עמו ואחר כך נעשית מתנגדת עליו. וכשבא אל מוהרנ"ת ז"ל אחר הסתלקות רבנו ז"ל וראה שיש לו שלום בית נתתרץ לו הגמרא "זכה נעשית לו עזר לא זכה נעשית כנגדו" והיה צריך לכתב "זכה עזר לא זכה כנגדו", מה תבת "נעשית". אבל עכשו מובן, בטוב זכה נעשית לו עזר, כמו אצל מוהרנ"ת ז"ל, שמקדם היתה מתנגדת, ואחר כך היא בעצמה נעשית עזר, לא זכה נעשית כנגדו, כגון אצלו שמקדם היתה לו לעזר כי היא היתה מגדלת אצל החסידים ואחר כך נעשית לו מתנגדת. פעם אחת אמר מוהרנ"ת ז"ל "במה יזכה" וכו' איך ווייס אז ר' ליפא איז גיווען פרומער פאר מיר און יעצט וויא איז ער. און וויא בין איך [אני יודע שר' ליפא היה כשר ממני וכעת איפה אני ואיפה הוא]).