אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְיָ: (תהלים מא)
אִיתָא, דְּאֵין עֲנִיּוּת אֶלָּא מִן הַדַּעַת (נדרים מא), וְעַל זֶה צָרִיךְ רַחֲמָנוּת, כִּי אֵין רַחֲמָנוּת גְּדוֹלָה מִזֶּה. וַעֲנִיּוּת זֶה בִּכְלָלוּת וּבִפְרָטוּת. בִּכְלָלוּת – עַל אִישׁ שֶׁאֵין לוֹ שֵׂכֶל בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וְצָרִיךְ הַבַּעַל־שֵׂכֶל לְהַשְׂכִּילוֹ. וּבִפְרָטוּת – עַל הָאִישׁ עַצְמוֹ, כִּי יֵשׁ זְמַן שֶׁאֵין לוֹ שֵׂכֶל, וְהוּא נִקְרָא קַטְנוּת הַמֹּחִין, וְצָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לָבוֹא לְגַדְלוּת הַמֹּחִין, וּכְשֶׁבָּא לְגַדְלוּת הַמֹּחִין, נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִין, וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו חֲסָדִים וְרַחֲמִים. וְזֶה מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): גְּדוֹלָה דֵּעָה, שֶׁנִּתְּנָה בֵּין שְׁנֵי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֵל דֵּעוֹת ה’. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיָּבוֹא לְגַדְלוּת הַמֹּחִין, נִתְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמִים וַחֲסָדִים מִשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת: אֵל, הוּא חֶסֶד, עַל־דֶּרֶךְ (תהלים נב): חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם, וַה’, הוּא רַחֲמִים, עַל־דֶּרֶךְ (שם קיט): רַחֲמֶיךָ רַבִּים ה’. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל – הַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין וּמַשְׂכִּיל עַצְמוֹ לְגַדְלוּת הַמֹּחִין, אֲזַי: בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה’ – נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים. וְאִם לֹא יָכוֹל בְּעַצְמוֹ לָבוֹא לְגַדְלוּת הַמֹּחִין, עֵצָה לָזֶה, שֶׁיַּשְׂכִּיל אֲחֵרִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרֵר גַּם אֶצְלוֹ: