וְאֵין אָדָם זוֹכֶה לַתּוֹרָה אֶלָּא עַל־יְדֵי שִׁפְלוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד.): וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה – שֶׁיְּשַׁבֵּר גַּאֲוָתוֹ מֵאַרְבַּע בְּחִינוֹת שִׁפְלוּת, כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ וְלִפְנֵי בְּנֵי־אָדָם כְּעֶרְכּוֹ וְלִפְנֵי קְטַנִּים מִמֶּנּוּ, וְלִפְעָמִים שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ קָטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים, וְצָרִיךְ לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ כְּנֶגֶד מַדְרֵגַת עַצְמוֹ, וִידַמֶּה בְּעֵינָיו שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתוֹ, בִּבְחִינַת (שמות טז): שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו:
וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לְדִידִי חָזֵי לִי אוּרְזִילָא בַּר יוֹמָא, דַּהֲוֵי כְּהַר תָּבוֹר. וְהַר תָּבוֹר כַּמָּה הֲוֵי, אַרְבָּעָה פַּרְסֵי. וּבֵי מַשְׁכָא דְּצַוְּארֵהּ תְּלָתָא פַּרְסֵי, וּבֵי מַרְבַּעְתָּא דְּרֵישֵׁהּ פַּרְסָא וּפַלְגָּא. וְּרָמָא כּוּפְתָּא וְסָכְרָא לְיַרְדְּנָא:
רַשְׁבַּ”ם:
אוּרְזִילָא בַּר יוֹמָא. רְאֵם בֶּן יוֹם אֶחָד, דְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נוֹלַד: כְּהַר תָּבוֹר. כֵּן הָיָה גָּדוֹל: בֵּי מַרְבַּעְתָּא דְּרֵישֵׁהּ. מְקוֹם הַנָּחַת רֹאשׁוֹ, כְּשֶׁשּׁוֹכֵב עַל הַקַּרְקַע: רְמָא כּוּפְתָּא. הִטִּיל רְעִי: סַכְרָא. הָרְעִי לְיַרְדְּנָא לְפִי שָׁעָה, עַד שֶׁמִּסְמְסוּהוּ הַמַּיִם מְעַט מְעַט:
אוּרְזִילָא בַּר יוֹמָא – הַיְנוּ בְּחִינַת כָּבוֹד, שֶׁהוּא בָּעַכּוּ”ם בְּזִילוּתָא, וְזֶה אוּר זִילָא. אוּר הַיְנוּ בְּחִינַת כָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ. וְלָמָּה נִקְרָא בַּר יוֹמָא – כִּי לֹא יִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד אֶלָּא בְּבִיאַת מְשִׁיחֵנוּ, וּכְתִיב בֵּהּ: אֵימָתַי יָבוֹא מַר – הַיּוֹם. הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ (כמשארז”ל סנהדרין צח.). וּבְכָל יוֹם מוּכָן הַכָּבוֹד לָצֵאת מִזִּילוּתָא.
וַהֲוָה כְּהַר תָּבוֹר – שֶׁרָאָה, שֶׁהַעֲלָאַת הַכָּבוֹד תָּלוּי בָּזֶה שֶׁאָדָם מְשַׁבֵּר גַּאֲוָתוֹ. כְּפִי הִשְׁתַּבְּרוּת גַּאֲוָתוֹ, כֵּן הוּא הַעֲלָאַת הַכָּבוֹד, כִּי כְּבוֹדוֹ נִתְעַלֶּה עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, וְאֵין אָדָם זוֹכֶה לַתּוֹרָה אֶלָּא עַל־יְדֵי שִׁפְלוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה. וְזֶה: הַר תָּבוֹר – הַר לְשׁוֹן גַּדְלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים ל): הֶעֱמַדְתָּ לְהַרְרִי עֹז, וְתָבוֹר לְשׁוֹן שְׁבִירָה.
וְהַר תָּבוֹר כַּמָּה הֲוָה אַרְבַּע פַּרְסֵי – הַיְנוּ אַרְבַּע בְּחִינוֹת שִׁפְלוּת הַנַּ”ל, שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְטִין לִפְנֵי צַדִּיקִים, בֵּינוֹנִים, רְשָׁעִים, וְלִפְנֵי מַדְרֵגַת עַצְמוֹ, וְשֶׁיִּדְמֶּה בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ לֹא בָּא עֲדַיִן לִפְנֵי מַדְרֵגָתוֹ שֶׁהוּא בָּהּ. וְזֶה: הַר תָּבוֹר אַרְבַּע פַּרְסֵי – שֶׁשְּׁבִירַת הַגַּדְלוּת הֵם בְּאַרְבַּע בְּחִינוֹת הַנַּ”ל.
וּמַשְׁכָא דְּצַוְּארֵהּ תְּלָתָא פַּרְסֵי – זֶה בְּחִינַת הַדְּבָרִים שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי־ אָדָם לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם, הֵם שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ט): אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְכוּ’. וְהֵם שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת: חָכָם, גִּבּוֹר, עָשִׁיר. וְהַגַּדְלוּת נִקְרָא מַשְׁכָא דְּצַוָּארָא, בִּבְחִינַת (תהלים עה): תְּדַבְּרוּ בְּצַוָּאר עָתָק.
וּמַרְבַּעְתָּא דְּרֵישֵׁהּ פַּרְסָא וּפַלְגָּא – זֶה בְּחִינַת זִוּוּג, הַנַּעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית הַמַּחֲשָׁבָה. מַרְבַּעְתָּא, לְשׁוֹן זִוּוּג, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קלט): אָרְחִי וְרִבְעִי. וְעַל־יְדֵי זִוּוּג הַזֶּה נַעֲשֶׂה פַּרְסָא וּפַלְגָּא. פַּרְסָה זֶה רֶמֶז עַל הַמְשָׁכַת הַנְּשָׁמוֹת לִבְנֵיהֶם, זֶה מְכֻנֶּה בְּשֵׁם פַּרְסָה שְׁלֵמָה. וְהִתְנוֹצְצוּת, שֶׁהַנְּשָׁמוֹת מִתְנוֹצְצִין וּמְאִירִין וּמְעוֹרְרִין אֶת הַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה וּמוֹלִידִין נִשְׁמוֹת גֵּרִים, זֶה מְכֻנֶּה בְּשֵׁם פַּלְגָּא, כִּי עֲדַיִן רְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, וְיָכוֹל לִהְיוֹת לָהֶם מְנִיעוֹת רַבּוֹת, וְצָרִיךְ לָהֶם יְגִיעוֹת רַבּוֹת כְּדֵי לְהַפְשִׁיט מֵהֶם הַבְּגָדִים צוֹאִים שֶׁהִלְבִּישׁוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה ג): הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים. כִּי אֵלּוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים הֵם מוֹנְעִים אוֹתָם מִלַּחֲזֹר לַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא, וְהֵם מַפְסִיקִים כְּמוֹ נָהָר הַמַּפְסִיק, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲלֹךְ דֶּרֶךְ אוֹתוֹ הַנָּהָר. וְצָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים,
וְזֶה: רָמָא כּוּפְתָּא וְסַכְרָא לְיַרְדְּנָא – עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְשִׁיטִין וּמַשְׁלִיכִין מֵעֲלֵיהֶם הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, נִתְבַּטְּלִים כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַמָּסַכִּים הַמַּבְדִּילִים בֵּינָם לְבֵין הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה: וְסַכְרָא לְיַרְדְּנָא – כִּי הַיַּרְדֵּן מַפְסִיק בֵּין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְחוּץ־לָאָרֶץ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים בְּשֵׁם פַּלְגָּא, כִּי עֲדַיִן צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ מֵהֶם הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, כְּדֵי לְהָסִיר הַמַּפְסִיקִים וְהַמּוֹנְעִים וְהַמָּסַכִּים הַמַּבְדִּילִים בֵּינָם לְבֵין הַקְּדֻשָּׁה. אֲבָל אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מַמְשִׁיכִין לִבְנֵיהֶם כַּנַּ"ל, זֶה מְכֻנֶּה בְּשֵׁם פַּרְסָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵין לָהֶם מָסַכִּים הַמַּבְדִּילִים.
וְזֶה: וְכִבַּדְתּוֹ – כַּבְּדֵהוּ בִּכְסוּת נָקִי (כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק: וְלִקְדוֹשׁ ה’ מְכֻבָּד וְכוּ’ (שַׁבָּת קיט.)). כְּסוּת נָקִי – הַיְנוּ לְהַשְׁלִיךְ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל – לְהַחֲזִיר בְּנֵי־אָדָם בִּתְשׁוּבָה וּלְהַמְשִׁיךְ נִשְׁמוֹת הַגֵּרִים. וְגֵרִים שֶׁמִּתְגַּיְּרִין הֵם בָּאִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא גֵּר־צֶדֶק (כמובא בהקדמת הזוהר דף ו). וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר (יתרו ברעיא מהימנא דף צג.): כְּסוּת נָקִי דָּא כַּנְפֵי מִצְוָה, הַיְנוּ שְׁכִינָה, הַנִּקְרֵאת מִצְוָה, בִּבְחִינוֹת (תהלים קיט): כָּל מִצְוֹתֶיךָ צֶדֶק. וְזֶהוּ: וְכִבַּדְתּוֹ. שֶׁזֶּה עִקַּר כְּבוֹדוֹ, שֶׁיַּכְנִיס גֵּרִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה כַּנַּ”ל: