ד

‏ וּלְהַשְׁלִים פְּגַם הַמִּזְבֵּחַ הוּא עַל־יְדֵי גֵּרִים, כִּי כָל הָעֲבוֹדָה־זָרָה אֵין לָהֶם כֹּחַ כִּי־אִם מִפְּגַם הַמִּזְבֵּחַ, וְזֶה שֶׁכָּתוּב (מלאכי א): בְּכָל מָקוֹם מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמִי. כִּי אַף שֶׁהֵם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה־זָרָה, כָּל כֹּחָם הוּא בָּא מִפְּגַם חֶלְקֵי הַמִּזְבֵּחַ, וְעַל־כֵּן אָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמִי. כִּי כֹּחָם הוּא מֵהַנִּיצוֹץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנָּפַל לְשָׁם. וְעַל־יְדֵי הַגֵּרִים, עַל־יְדֵי שֶׁכָּל אֶחָד מַשְׁלִיךְ אֱמוּנָתוֹ וְהוֹלֵךְ אַחַר אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעַ הָעֲבוֹדָה־זָרָה, שֶׁנַּעֲשָׂה מִפְּגַם חֶלְקֵי הַמִּזְבֵּחַ, וַאֲזַי חוֹזְרִין נִיצוֹצֵי חֶלְקֵי הַמִּזְבֵּחַ לִמְקוֹמָם וְנִשְׁלָם הַמִּזְבֵּחַ:

וְזֶה בְּחִינוֹת (במדבר כג): לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף, וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה. וְתַרְגּוּמוֹ: וְנִכְסֵי עֲמָמַיָּא יֵירָת. יֹאכַל טֶרֶף זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַמִּזְבֵּחַ, בְּחִינַת: מִזְבֵּחַ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל טוֹרֵף כַּנַּ”ל, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי: וְנִכְסֵי עֲמָמַיָּא יֵירָת. הַיְנוּ עַל־יְדֵי גֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בב”ב דף מב. נג: קמט. ובכמה מקומות) לְעִנְיַן יְרֻשַּׁת הַגֵּר: כָּל הַקּוֹדֵם בְּנִכְסֵי הַגֵּר – זָכָה: