דַּע שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיֵּשֵׁב אֶחָד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד בְּגַן־עֵדֶן, וְלָזֶה יִהְיוּ כָּל הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים וְכָל הַשַּׁ”י עוֹלָמוֹת, וַחֲבֵרוֹ לֹא יַרְגִּישׁ כְּלוּם, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם תַּעֲנוּג. כִּי שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק, וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר (משלי כה). וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת יא): אִם יִהְיוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ, וַאֲגַמִּים – קֻלְמוֹסִים וְכוּ’, אֵין מַסְפִּיקִין לִכְתֹּב חֲלָלָהּ שֶׁל רָשׁוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁמַיִם לָרוּם וְכוּ’. נִמְצָא שֶׁלֵּב מְלָכִים גָּדוֹל הַרְבֵּה מֵרוּם הַשָּׁמַיִם וְעֹמֶק הָאָרֶץ, שֶׁתּוֹפְסִים כָּל־כָּךְ מָקוֹם כַּמָּה וְכַמָּה אַלְפֵי אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת, וְהַלֵּב וְהַמֹּחַ שֶׁקְּטַנִּים מְאֹד בִּמְקוֹמָם, הֵם תּוֹפְסִים הַכֹּל, עַד שֶׁיָּכוֹל לִתֵּן לֵב עַל כָּל מְדִינָה וּמְדִינָה וְלִתְפֹּס וּלְהִצְטַיֵּר בְּלִבּוֹ כָּל מְדִינָה וּמְדִינָה וּתְכוּנוֹת הַשָּׁמַיִם וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר מִזֶּה, כִּי לֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר. רְאֵה וְהָבֵן וַחֲכַם גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא, אֵיךְ הַמּוּעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, שֶׁחֲתִיכַת לֵב קָטָן כָּזֶה וּמֹחַ קָטָן כָּזֶה יִתְפֹּס בִּמְקוֹמוֹ דְּבָרִים גְּדוֹלִים כָּאֵלֶּה, וְזֶה רַק מֵחֲמַת שֶׁנִּמְצָא שָׁם הָאֱלֹקוּת, כִּי עִקַּר הָאֱלֹקוּת הוּא בְּהַלֵּב, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסי’ מט). וּמֵעַתָּה בִּין וַחֲכַם: אִם בְּהַלֵּב, שֶׁנִּמְצָא שָׁם רַק בְּחִינוֹת אֱלֹקוּת, שֶׁאֵינוֹ כִּבְיָכוֹל חֵלֶק אֶחָד מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מֵהַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, כַּמָּה גָּדוֹל עֶרְכּוֹ, שֶׁיָּכוֹל לִתְפֹּס בִּמְקוֹמוֹ הַמּוּעָט עוֹלָמוֹת אֵין מִסְפָּר, וַאֲפִלּוּ עַל עַכּוּ”ם נֶאֱמַר: וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר, עַל שֶׁנּוֹתֵן לֵב לְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, וְתוֹפֵס וּמְשַׁעֵר בְּדַעְתּוֹ כָּל הַמְּדִינוֹת שֶׁתַּחְתָּיו, עִם כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר עָלָיו וְכָל הַנִּמְצָא בָּהּ. וּמֵעַתָּה הֱוֵי דָּן אַלְפֵי אֲלָפִים קַל־וָחֹמֶר, לְשַׁעֵר בְּדַעְתּוֹ מִגְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא.
נִמְצָא, שֶׁעִקַּר גְּדֻלּוֹת הַמֶּלֶךְ וְתַעֲנוּגוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ הוּא רַק בַּלֵּב, שֶׁיּוֹדֵעַ בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא מֶלֶךְ עַל כָּל הַמְּדִינוֹת הָאֵלֶּה וּמוֹשֵׁל בְּכֻלָּם כִּרְצוֹן לִבּוֹ וְחֶפְצוֹ, וּמֵעַתָּה תָּבִין מֵעַצְמְךָ, שֶׁלָּזֶה אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כָּל הַשַּׁ”י עוֹלָמוֹת בְּלִבּוֹ, כִּי הַלֵּב יָכוֹל לִתְפֹּס בִּמְקוֹמוֹ עַד אֵין חֵקֶר וְאֵין מִסְפָּר כַּנַּ”ל, וְיִהְיֶה לוֹ כָּל הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים, וַחֲבֵרוֹ, אַף־עַל־ פִּי שֶׁיּוֹשֵׁב אֶצְלוֹ, לֹא יַרְגִּישׁ כְּלוּם, כִּי לִבּוֹ חָסֵר מִכָּל זֶה, מִכָּל הַטּוֹבוֹת וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ הַצַּדִּיק בְּתוֹךְ לִבּוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ, כִּי עִקַּר הַרְגָּשַׁת תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא וְכָל הַשַּׁ”י עוֹלָמוֹת – הַכֹּל הוּא בַּלֵּב כַּנַּ”ל: