נִמְצָא, שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת: פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת, לְהַוָּאו, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל עָרְלַת לִבּוֹ, הַיְנוּ חֲרָפוֹת, הַיְנוּ אַהֲבוֹת רָעוֹת. וְגַם צָרִיךְ כָּל אָדָם לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת־ שָׁמַיִם, כְּדֵי לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת בְּלִבּוֹ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בַּחֲבֵרוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין. כִּי בְּזֶה הַבְּחִינָה שֶׁיֵּשׁ בַּחֲבֵרוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, זֹאת הַבְּחִינָה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה, וְשָׁם, בְּהַנְּקֻדָּה הַזֹּאת, שׁוֹרָה הָאַהֲבָה, הַנִּקְרָא כֹּהֵן, וְהַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת צַדִּיק לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ, וְהַנְּקֻדָּה הַזֹּאת מֵאִיר לְלֵב חֲבֵרוֹ, הַנִּקְרָא וָאו:
וְכָל הַנְּקֻדּוֹת הַלָּלוּ, הַיְנוּ הַנְּקֻדָּה הַנִּקְרָא: פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת, וְגַם הַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, הֵם עֲנָפִים לְהַצַּדִּיק, שֶׁהוּא נְקֻדָּה כְּלָלִיּוּת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַכֹּל צְרִיכִין לְקַבֵּל מִתְּחִלָּה מֵהַצַּדִּיק, וְאַחַר־כָּךְ יְקַבְּלוּ דֵּין מִן דֵּין, וְכָל אֶחָד יְקַבֵּל מִנֵּהּ וּבֵהּ. וְעַל־יְדֵי שְׁלֹשָׁה בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִתְבַּטֵּל הַחֲרָפוֹת, הַיְנוּ עָרְלַת לֵב, הַיְנוּ אַהֲבוֹת רָעוֹת. וְזֶהוּ: עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה, כִּי שָׁם שׁוֹרָה אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה.
וְזֶהוּ כְּשֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף הַצַּדִּיק אָמְרָה רָחֵל: אָסַף אֱלֹקִים אֶת חֶרְפָּתִי (בראשית ל). כִּי כְּשֶׁנִּתְגַּלָּה הַנְּקֻדָּה שֶׁשָּׁם אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲזַי נִתְבַּטֵּל הַחֲרָפוֹת, הַיְנוּ עָרְלַת לֵב, הַיְנוּ אַהֲבוֹת רָעוֹת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אֵצֶל יוֹסֵף (שם מה): כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם. וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: כְּפִי כֵּן לִבִּי. הַיְנוּ שֶׁהֵאִיר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ בַּוָּאו שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵאִיר ‘פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת’ בְּ’הָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת’. וּכְתִיב בּוֹ (שם נ): וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: דְּבָרִים הַמִּתְיַשְּׁבִין עַל הַלֵּב. הַיְנוּ שֶׁהֵאִיר הַנְּקֻדָּה כְּלָלִיּוּת שֶׁלּוֹ בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל.
נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ, הַיְנוּ הִתְקַשְּׁרוּת הַצַּדִּיקִים, וְהֵם יָאִירוּ בּוֹ, כִּי הֵם הַנְּקֻדָּה כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל, וִיעוֹרְרוּ אֶת לִבּוֹ, וְגַם עַל־יְדֵי שֶׁיְּדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ, יָכוֹל גַּם־כֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהָאִיר וּלְעוֹרֵר לֵב חֲבֵרוֹ. וְגַם עַל־יְדֵי עַצְמוֹ, שֶׁמְּדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, יָכוֹל גַּם־כֵּן לְעוֹרֵר אֶת לְבָבוֹ עַל־ יְדֵי ‘פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת’, וְיָסִיר מִמֶּנּוּ עָרְלַת לֵב:
וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים – הַיְנוּ בְּחִינַת אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ”ל. וְגוֹי קָדוֹשׁ – הַיְנוּ “קֹדֶשׁ”, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה, וּ”וָאו” הוּא בְּחִינַת לֵב כַּנַּ”ל. עַל־יְדֵי מָה תָּבוֹא לִבְחִינַת אַהֲבָה וְלִבְחִינַת קֹדֶשׁ וָאו. עַל־יְדֵי: אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – כִּי מֹשֶׁה הוּא נְקֻדָּה כְּלָלִיּוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין הַכֹּל לְקַבֵּל מֵהַנְּקֻדָּה כְּלָלִיּוּת, וְאַחַר־כָּךְ [צָרִיךְ] כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהָאִיר בַּחֲבֵרוֹ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, וְגַם יוּכַל לְהָאִיר מִנֵּהּ וּבֵהּ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁבּוֹ, שֶׁהוּא: פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת, לְהַוָּאו, שֶׁהוּא: וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת. וְאָז נִקְרָא גּוֹי קָדוֹשׁ, הַיְנוּ קֹדֶשׁ וָאו, שֶׁהַנְּקֻדָּה מֵאִיר לְהַוָּאו, וְעַל־יְדֵי־זֶה: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים. הַיְנוּ אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי כְּשֶׁתְּקַבֵּל מִן כָּל הַנְּקֻדּוֹת הַלָּלוּ, הֵן מִנֵּהּ וּבֵהּ, וְהֵן מֵהַנְּקֻדּוֹת שֶׁבְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, הֵן מִנְּקֻדָּה כְּלָלִיּוּת, שֶׁשָּׁם אֵצֶל כָּל הַנְּקֻדּוֹת שׁוֹרָה אַהֲבָה קְדוֹשָׁה, הַנִּקְרָא כֹּהֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וְהַנְּקֻדָּה הוּא בְּרִית שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּ"עֵץ־חַיִּים", שֶׁהָאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת. [וּכְשֶׁמְּדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת־ שָׁמַיִם, מְקַבֵּל הַנְּקֻדָּה שֶׁבְּלֵב חֲבֵרוֹ בְּלִי לְבוּשׁ, וְלִפְעָמִים מְקַבֵּל הַנְּקֻדָּה מֵחֲבֵרוֹ עַל־יְדֵי דְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁמְּסַפֵּר עִמּוֹ, כִּי יֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁיְּכוֹלִין לְקַבֵּל אוֹר וְהִתְעוֹרְרוּת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁל חֲבֵרוֹ עַל־יְדֵי שִׂיחַת חֻלִּין שֶׁמְּדַבְּרִין עִמּוֹ, וְאָז מְקַבְּלִין אוֹר הַנְּקֻדָּה עַל־ יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת, כִּי לִפְעָמִים צְרִיכָה הַנְּקֻדָּה לְהִתְלַבֵּשׁ, וְהִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בְּדִבּוּרִים אֵלּוּ, וְהוּא מְקַבֵּל מִמֶּנָּה]: