ליקוטי מוהר״ן · קַמָּא · לה

דַּע, כִּי תְּשׁוּבָה הִיא לָשׁוּב אֶת הַדָּבָר לַמָּקוֹם שֶׁנִּטַּל מִשָּׁם, וְהוּא בְּחִינַת זַרְקָא, הַמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תיקונים תיקון כא דף מג: ובדף ס. ותיקון סד דף פו: ובתיקונים שבסוף הזוהר חדש דף קט:), דְּאִזְדְּרִיקַת לַאֲתָר דְּאִתְנְטִילַת מִתַּמָּן. וּמָאן הַהוּא אֲתָר, הוּא חָכְמָה. כִּי חָכְמָה הִיא שֹׁרֶשׁ כָּל הַדְּבָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קד): כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. לָכֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִשְׁמֹר אֶת שִׂכְלוֹ מִשִּׂכְלִיּוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם בַּת פַּרְעֹה. כִּי עִקַּר הַחָכְמָה לִקְנוֹת שְׁלֵמוּת, אֵינָם רַק חָכְמוֹת אֱלֹקוּת, וּשְׁאָר הַחָכְמוֹת הֵם רַק חָכְמוֹת בְּטֵלוֹת, וְאֵינָם חָכְמוֹת כְּלָל. וּ”בַת” הִיא מְרַמֶּזֶת עַל הַחָכְמָה שֶׁאֵינָהּ חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות קי): הָבִיאִי בָּנַי מֵרָחוֹק וְכוּ’, וּבְנוֹתַי – אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבִּשְׁאָר אֲרָצוֹת, שֶׁדַּעְתָּן אֵינָם מְיֻשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶם כְּבָנוֹת. פַּרְעֹה – לְשׁוֹן בִּטּוּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ה): אַל תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם.

וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת הֵם בְּחִינַת קָנֶה, כִּי יֵשׁ קָנֶה בִּקְדֻשָּׁה, הֵם חָכְמוֹת קְדוֹשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ד): קְנֵה חָכְמָה. וְזֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים, הַיְנוּ קָנֶה שֶׁבִּקְלִפּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים סח): גְּעַר חַיַּת קָנֶה, וְהֵם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת. יִשְׂרָאֵל הֵם עַם קָדוֹשׁ, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ (תהלים קד). וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָאִים רֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ב): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה’ רֵאשִׁית וְכוּ’. אֲבָל בִּשְׁעַת הוֹלָדָה, הַשֵּׂכֶל מְצֻמְצָם אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וּכְשֶׁמַּתְחִילִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּהִתְבּוֹנְנוּת עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי שִׂכְלוֹ הוֹלֵךְ וְגָדוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים–א ה): וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה. וּכְשֶׁאָדָם מַכְנִיס בְּתוֹךְ שִׂכְלוֹ הַקֹּדֶשׁ מַחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, הֵם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אֲזַי נִתְמַעֵט קְדֻשַּׁת שִׂכְלוֹ כְּפִי תְּפִיסַת הַמָּקוֹם שֶׁל חָכְמָה חִיצוֹנִיּוֹת, שֵׂכֶל חִיצוֹנִי, בְּתוֹךְ שֵׂכֶל הַקֹּדֶשׁ. וְהַחָכְמָה חִיצוֹנִי הִיא נָעוּץ בְּתוֹךְ הַשֵּׂכֶל הַקֹּדֶשׁ כְּקָנֶה, וּמְחַסֵּר מְקוֹם הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל זֶה הַקָּנֶה, הַיְנוּ זֶה הַשֵּׂכֶל, מִתְלַקְּטִים וּמִתְחַבְּרִים כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וּמְגֻנּוֹת.

וְזֶהוּ (סנהדרין כא:): כְּשֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה, יָרַד גַּבְרִיאֵל וְנָעַץ קָנֶה בַּיָּם. הַיְנוּ, שֶׁגַּם לְמַעְלָה, מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַגְּבוּרוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: יָרַד גַּבְרִיאֵל, נַעֲשָׂה סוּסְפִיתָא דְּדַהֲבָא, הַיְנוּ בְּחִינַת קְלִפּוֹת, שֶׁהֵם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, הַנִּקְרָא גַּם־כֵּן קָנֶה, וְנָעַץ בְּיָם הַחָכְמָה, שֶׁמְּחַסֵּר מְקוֹם הַקְּדֻשָּׁה, וְהֶעֱלָה עָלָיו שִׂרְטוֹן, הַיְנוּ בְּחִינַת מִדּוֹת מְגֻנּוֹת, וְעָלָיו נִבְנָה כְּרָךְ גָּדוֹל שֶׁל רוֹמִי, הַיְנוּ נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, הַכָּרוּךְ אַחַר קְדֻשָּׁה, וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא כְּרָךְ גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נב): כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת (שֶׁדָּרְשׁוּ שָׁם, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מִתְגָּרֶה בְּיִשְׂרָאֵל דַּיְקָא, וּבִגְדוֹלִים דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם: וּבְתַלְמִידֵי־חֲכָמִים יוֹתֵר מִכֻּלָּם, וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא הַנָּחָשׁ וְהַיֵּצֶר הָרָע כְּרָךְ גָּדוֹל), שֶׁהוּא כָּרוּךְ תָּמִיד אַחַר גְּדוֹלֵי הַדּוֹר בְּיוֹתֵר מִשְּׁאָר אֲנָשִׁים, שֶׁהוּא בּוֹנֶה בִּנְיָנוֹ עַל זֶה הַשֵּׂכֶל הַחִיצוֹנִי:

וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁאָדָם שׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִשִּׂכְלִיּוֹת חִיצוֹנִים, לֹא זוֹ אַף זוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְחַדֵּשׁ הַשֵּׂכֶל בְּכָל עֵת. וְזֶה בְּחִינַת: וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כִּי חִדּוּשׁ בְּרֵאשִׁית הוּא חִדּוּשׁ הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. כִּי חִדּוּשׁ הַשֵּׂכֶל הִיא חִדּוּשׁ הַנְּשָׁמָה, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא הַנְּשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לב): נִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות י): מַה הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא זָן אֶת הָעוֹלָם, אַף הַנְּשָׁמָה זָנָה אֶת גּוּפָהּ. נִמְצָא, שֶׁהַנְּשָׁמָה הִיא מְחַיָּה אֶת הַגּוּף, וְהִיא בְּעַצְמָהּ הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ’:

וְחִדּוּשׁ הַשֵּׂכֶל, הַיְנוּ חִדּוּשׁ הַנְּשָׁמָה, הוּא עַל־יְדֵי שֵׁנָה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בראשית דף יט. ויקהל דף ריג:): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ, כִּי כְּשֶׁהַמֹּחִין מִתְיַגְּעִים, אָז עַל־ יְדֵי הַשֵּׁנָה הֵם מִתְחַדְּשִׁים, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין: הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ, כִּי הָיוּ מִתְּחִלָּה עֲיֵפִים, וְעַכְשָׁו נִתְחַזְּקוּ. וּבִשְׁעַת הַשֵּׁנָה, הַמֹּחִין, הַיְנוּ הַנְּשָׁמָה, בָּאָה בְּתוֹךְ אֱמוּנָה, בְּחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים וְכוּ’, כַּמּוּבָא בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (שם):

וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת שֵׁנָה, כִּי יֵשׁ שֵׁנָה בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁהִיא נַיְחָא לַמֹּחִין. גַּם יֵשׁ בְּחִינַת לִמּוּד, שֶׁהוּא נִקְרָא גַּם־כֵּן שֵׁנָה לְגַבֵּי דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא, וְהוּא לִמּוּד פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה (זוהר פנחס רמד:, ע’ ב”ר ויצא פ’ סט), כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כד): בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי – זֶה תַּלְמוּד בַּבְלִי. וְזֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת (תהלים צב), וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה (בראשית א). וְאָדָם הַדָּבוּק תָּמִיד בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וְנִתְיַגְּעִים הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ מֵחֲמַת גֹּדֶל הַדְּבֵקוּת, אֲזַי יִלְמַד פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, וּכְשֶׁלּוֹמֵד פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, אֲזַי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, בָּאָה בְּתוֹךְ אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים, וּמִתְחַדְּשִׁים וּמִתְחַזְּקִים מֵעֲיֵפוּתָם. וְזֶה בְּחִינַת: פַּשְׁטָא, מֻנָּח, זַרְקָא, שֶׁפְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת: וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת, הֵם נַיְחָא לַמֹּחִין, וְהַמֹּחִין נִתְחַדְּשׁוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה. וְזֶהוּ זַרְקָא, דְּאִזְדְרִיקַת לַאֲתָר דְּאִתְנְטִילַת מִתַּמָּן:

וְעִקַּר הַמֹּחִין שֶׁמְּקַבְּלִין עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, אֵין מְקַבְּלִין אֶלָּא מֵאוֹר הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי טז): בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים. חַיִּים, הֵם הַמֹּחִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הַחָכְמָה תְּחַיֶּה. מְקַבְּלִין מֵאוֹר הַפָּנִים, דֶּרֶךְ הָאֱמוּנָה הַנִּקְרֵאת מַלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְרוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית יד): וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, וְתַרְגּוּמוֹ: מַלְכָּא דִּירוּשְׁלֵם, וְהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעי’ א): עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה, וְהִיא בְּחִינַת לַיְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת, וְהִיא בְּחִינַת פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי וְכוּ’, וּכְתִיב: וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, וְהוּא בְּחִינַת מָאוֹר הַקָּטָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ט): עִיר קְטַנָּה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א): אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה.

וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּאוֹר הַפָּנִים, כִּי יֵשׁ מְקַבְּלִים הַשֵּׂכֶל מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה, כִּי שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְיֵשׁ מְקַבְּלִים מֵאוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיקִים. כְּשֶׁהַצַּדִּיק מַסְבִּיר לוֹ פָּנִים, אֲזַי מְקַבֵּל שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה. כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל מֵאוֹר הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ח): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו:

גַּם יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּשֵׁנָה: כִּי יֵשׁ שֵׁנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת לִמּוּד פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא כְּפִי הַדְּבֵקוּת, וְיֵשׁ שֵׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשָּׂא־ וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, כִּי כְּשֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, אֲזַי הַמֹּחִין, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ בָּאָה לְתוֹךְ אֱמוּנָה בִּבְחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים, וְנִתְחַדְּשׁוּ שָׁם, וְנִתְחַזְּקוּ מֵעֲיֵפוּתָם.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא קעה:): הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַעֲסֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הַיְנוּ הָרוֹצֶה לְחַדֵּשׁ אֶת שִׂכְלוֹ, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, יַעֲסֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הַיְנוּ מַשָּׂא־ וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, כִּי הָעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, הוּא בְּוַדַּאי עוֹסֵק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, כִּי כָל דִּינֵי מָמוֹנוֹת שַׁיָּךְ לְמַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה כִּי־אִם בָּקִי בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בָּהֶם. וְזֶה בְּחִינַת (משלי לא): הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר. הַיְנוּ עַל־יְדֵי מַשָּׂא־ וּמַתָּן, הַיְנוּ עַל־יְדֵי פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, אֲזַי: מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ. וּמַמְשִׁיךְ שֵׂכֶל חָדָשׁ מֵאוֹר הַפָּנִים, כִּי הַשֵּׂכֶל נִקְרָא רָחוֹק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): אָמַרְתִּי אֶחְכְּמָה וְהִיא רְחוֹקָה:

אֲבָל כְּשֶׁאָדָם מַכְנִיס שִׂכְלוֹ, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, הַיְנוּ מַשָּׂא־ וּמַתָּן, בִּבְחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים. אֲזַי צָרִיךְ לִשְׁמֹר הָאֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים, כִּי הִיא שׁוֹכֶנֶת בְּתוֹךְ הַחִיצוֹנִים, בְּחִינַת (יחזקאל ה): זֹאת יְרוּשָׁלַיִם שַׂמְתִּיהָ בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת. וִירוּשָׁלַיִם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: קִרְיָה נֶאֱמָנָה. וְהוּא בְּחִינַת לַיְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. וְהוּא פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. וְהִיא בְּחִינַת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה. וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת חַשְׁמַ”ל מֵעוֹלָם הַבִּינָה, לְהַלְבִּישׁ אֶת הַמַּלְכוּת, הַיְנוּ אֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הָעַכּוּ”ם וְהָאֲרָצוֹת שֶׁסְּבִיבוֹתֶיהָ. וּכְשֶׁאָדָם עוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן כָּל־כָּךְ בֶּאֱמוּנָה כְּמוֹ רַב סַפְרָא, וּמְקַיֵּם (תהלים טו): וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ (כשארז”ל מכות כד) – זוֹ הַבְּחִינָה נַעֲשֶׂה חַשְׁמַ"ל, הַיְנוּ מַלְבּוּשׁ, סְבִיב הָאֱמוּנָה, וַאֲזַי אִמָּא מְסַכֶּכֶת עַל בְּנָהָא, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה, וְהִיא: אִם לַבִּנָה תִּקְרָא (משלי ב), וּבִינָה – לִבָּא (הקדמת תיקונים). וְזֶה שֶׁמְּקַיֵּם: וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, אֲזַי אִמָּא מְסַכֶּכֶת עַל בְּנָהָא, שֶׁהַלֵּב עוֹשֶׂה חַשְׁמַ”ל, הַיְנוּ מַלְבּוּשׁ, סְבִיב הָאֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב שם): הָרוֹצֶה שֶׁיַּעֲסֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, יְשַׁמֵּשׁ אֶת שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס. הַיְנוּ הָרוֹצֶה לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, הַיְנוּ פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, הַנִּקְרָא חֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי, וְנִקְרָא אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת, אֲזַי צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ חַשְׁמַ”ל מֵהַלֵּב, הַיְנוּ שֶׁיְּקַיֵּם: וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. וְהַחַשְׁמַ”ל הַזֶּה, הוּא מַלְבִּישׁ אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, הַיְנוּ אֶת הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: אִמָּא מְסַכֶּכֶת עַל בְּנָהָא. וְזֶהוּ: יְשַׁמֵּשׁ אֶת שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס. כִּי שְׁמִיעָה תַּלְיָא בְּלִבָּא, כִּי חַשְׁמַל לֵב גִּימַטְרִיָּא שְׁמַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים–א ג): וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שׁוֹמֵעַ. וּבֶן נַנָּס, בְּחִינַת אֱמוּנָה, הִיא בְּחִינַת בֵּן נַנָּס, הַיְנוּ הַמָּאוֹר הַקָּטֹן:

וּכְשֶׁאָדָם עוֹסֵק בְּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, עוֹסֵק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הַיְנוּ פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, זֶהוּ בְּחִינַת הַקְרָבַת הַקָּרְבַּן תָּמִיד וְהַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת, כִּי עַל־יְדֵי הַתָּמִיד עוֹלִים חָכְמָה בִּינָה דַּעַת דַּעֲשִׂיָּה בִּיצִירָה, וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבַּקְּלִפָּה עוֹלִים בְּסוֹד אַחַד־ עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת, בִּבְחִינַת מַלְכוּת, וּכְשֶׁהָאָדָם עוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוּא בְּחִינַת דִּינֵי מָמוֹנוֹת, הַיְנוּ פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, נִמְצָא בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן עוֹסֵק בִּפְשָׁטָא אוֹרַיְתָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת מט”ט הַמְקַנֵּן בַּיְצִירָה. נִמְצָא, שֶׁחָכְמָה בִּינָה דַּעַת שֶׁלּוֹ בַּעֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן עוֹלִים בִּיצִירָה, הַיְנוּ לִפְשָׁטָא אוֹרַיְתָא. וְכָל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ הָעַכּוּ”ם וְהָאֲרָצוֹת שֶׁסְּבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם, עוֹלִים לִבְחִינַת אֱמוּנָה, הַנִּקְרָא יְרוּשָׁלַיִם וּמַלְכוּת. כְּשֶׁזֶּה קָם, זֶה נוֹפֵל. כִּי חָרְבַּן אֱמוּנָה הוּא נִקְרָא חָרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיט:): לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם, עַד שֶׁפָּסְקוּ מִמֶּנָּה אַנְשֵׁי אֱמוּנָה (עַיֵּן שָׁם, מְבֹאָר דְּכַוָּנָתָם עַל מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה.) וּכְשֶׁיְּרוּשָׁלַיִם, הַיְנוּ הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ מַשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁהוּא פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, מִתְגַּבֶּרֶת – אֲזַי אֵלּוּ הָעַכּוּ"ם וְהָאֲרָצוֹת נוֹפְלִים, וְעוֹלִים מִמֶּנָּה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּתוֹכָם בְּסוֹד אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת.

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כ:): שָׁלֹשׁ מִצְווֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ: הַעֲמָדַת הַמֶּלֶךְ, וּכְרִיתוּת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וּבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ. וְהָא בְּהָא תַּלְיָא, כִּי הַעֲמָדַת הַמֶּלֶךְ הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ”ל, וּכְרִיתוּת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק הֵם הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁעוֹלִים מִבֵּין הָעַכּוּ”ם וְהָאֲרָצוֹת, בִּבְחִינַת אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (רות פ’ א’): לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת כְּרִיתוּת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק לְפָרָשַׁת מִשְׁקֹלֶת. לוֹמַר, שֶׁבַּעֲוֹן מִשְׁקֹלֶת הָיָה מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וְהַיְנוּ הַךְ, כַּיָּדוּעַ. וּבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הַמֹּחִין, חִדּוּשׁ הַנְּשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו וְכַנַּ”ל:

וְזֶה הַחַשְׁמַ”ל, הַנַּעֲשֶׂה מִבְּחִינַת: וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. וּמַלְבִּישׁ לְהָאֱמוּנָה, הוּא בְּחִינַת רְצוּעוֹת, כִּי רְצוּעוֹת הֵם מַקִּיפֵי מַלְכוּת, הַיְנוּ אֱמוּנָה. וְזֶה שֶׁאָמַר רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת (ב”ב כא): כַּד תִּמְחֵי לְיַנּוּקָא, לָא תִּמְחֵי אֶלָּא בְּעַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי. תִּמְחֵי – לְשׁוֹן טָהֳרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מד): מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ. יַנּוּקָא, הוּא בְּחִינַת מָאוֹר הַקָּטֹן, הִיא בְּחִינַת שֵׁנָה. לָא תִמְחֵי אֶלָּא בְּעַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי – הַיְנוּ רְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יז): בִּשְׂכַר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם “מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל” זָכוּ בָּנָיו לִשְׁנֵי מִצְווֹת: לְחוּט שֶׁל תְּכֵלֶת וְלִרְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִלִּין. וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, תַּרְגּוּמוֹ: עַרְקְתָא דִמְסָאנֵי. הַיְנוּ: כְּשֶׁאַתָּה רוֹצֶה לִשְׁמֹר אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, הַיְנוּ מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים, לֹא תּוּכַל לִשְׁמֹר אֶת הַנַּנָּס, הַיְנוּ מָאוֹר הַקָּטֹן, הַיְנוּ יַנּוּקֵי, אֶלָּא בְּעַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי, הַיְנוּ רְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִלִּין. הַיְנוּ, שֶׁתַּמְשִׁיךְ חַשְׁמַל מִ”בִּינָה לִבָּא” לְהַלְבִּישׁ אֶת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ בְּחִינַת: יְשַׁמֵּשׁ אֶת שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס כַּנַּ”ל, הַיְנוּ שֶׁיְּקַיֵּם וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, כְּרַב סַפְרָא.

וּ”רְצוּעָה” גִּימַטְרִיָּא ש”ע, לִרְמֹז שֶׁעַל־יְדֵי הַחַשְׁמַ”ל הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, נִשְׁמָר הָאֱמוּנָה וְהַנְּשָׁמָה, הַיְנוּ הַמֹּחִין שֶׁבְּתוֹכָהּ, וּמְקַבֶּלֶת מֵאוֹר הַפָּנִים, שֶׁהוּא ש”ע נְהוֹרִין שֶׁל פָּנִים עֶלְיוֹנִים, הַנִּמְשָׁכִין מִתִּקּוּן וֶאֱמֶת, כַּיָּדוּעַ.

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (שם רב לר”ש הנ”ל): דְּקָרֵי קָרֵי, וּדְלָא קָרֵי לֶהֱוֵי צַוְתָּא לַחֲבֵרוֹ. כִּי הַדָּבָר קָשֶׁה: הָא תֵּינַח מִי שֶׁהוּא בַּר אוֹרְיָן, וְעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, אֲזַי הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוּא טוֹבָה אֶצְלוֹ, שֶׁהַמֹּחִין שֶׁלּוֹ מִתְחַדְּשִׁין. אֲבָל מִי שֶׁהוּא אֵינוֹ בַּר אוֹרְיָן, מַה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־ וּמַתָּן. דַּע, מִי שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, הוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא מִשָּׁרְשׁוֹ, שֶׁמֹּחִין שֶׁל חֲבֵרוֹ מִתְחַדְּשִׁין בְּתוֹךְ הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁלּוֹ שֶׁבֶּאֱמוּנָה. וְזֶהוּ: דְּקָרֵי קָרֵי, מִי שֶׁהוּא בַּר אוֹרְיָן, אֲזַי טוֹבָה לוֹ שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ שִׂכְלוֹ בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְיִהְיֶה לוֹ מֹחִין חֲדָשִׁים לְלִמּוּד וְלִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא. וּדְלָא קָרֵי לֶהֱוֵי צַוְתָּא לַחֲבֵרוֹ, הַיְנוּ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ שֶׁמִּשָּׁרְשׁוֹ:

וְזֶה בְּחִינַת תְּקִיעוֹת רֹאשׁ־ הַשָּׁנָה, כִּי רֹאשׁ־ הַשָּׁנָה הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה, כַּיָּדוּעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשָּׂא־ וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, בְּחִינַת פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, בְּחִינַת עוֹסֵק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, וּתְקִיעוֹת הֵם הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁהוּא חִדּוּשׁ הַמֹּחִין מֵאוֹר הַפָּנִים, וּמִזֶּה הוּא הִתְאַדְּמוּת פְּנֵי הַתּוֹקֵעַ, שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ אוֹרוֹת מִפָּנִים עֶלְיוֹנִים:

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה – הוּא בְּחִינַת הַעֲלָאַת אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת, שֶׁבְּתוֹךְ הָעַכּוּ"ם וְהָאֲרָצוֹת הַשּׁוֹכְנִים סְבִיבוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁנִּתְחַבְּרִים אֵלָיו הַנִּיצוֹצוֹת. וְזֶה: יֹדְעֵי תְרוּעָה. יֹדְעֵי – לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת, תְּרוּעָה – מִלְּשׁוֹן שְׁבִירָה, כִּי הַנִּיצוֹצוֹת הֵם מִשְּׁבִירַת כֵּלִים. ה’ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן – בְּחִינַת מַשָּׂא־וּמַתָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג): שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ. הַיְנוּ, כְּשֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, כְּדֵי לְהָבִיא אֶת נִשְׁמָתוֹ בִּבְחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ, כְּדֵי לְקַבֵּל מֵאוֹר הַפָּנִים חִדּוּשׁ הַמֹּחִין, חִדּוּשׁ הַנְּשָׁמָה, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִים כָּל הַנִּיצוֹצוֹת עַל־יְדֵי אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת: