לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא: אֵימָתַי בֶּן דָּוִד בָּא וְכוּ’. אָמַר לָהֶן: לִכְשֶׁיִּפֹּל הַשַּׁעַר הַזֶּה וְיִבָּנֶה, וְיִפֹּל וְיִבָּנֶה, וְיִפֹּל; וְאֵין מַסְפִּיקִין לִבְנוֹתוֹ, עַד שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא: (סנהדרין צח)
רַשִׁ”י: הַשַּׁעַר הַזֶּה: שֶׁל אֲרָם, שֶׁבַּאֲרָם הָיָה בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה: וְאֵין מַסְפִּיקִין לִבְנוֹתוֹ: פַּעַם שְׁלִישִׁית:
שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא: אֵימָתַי יָבוֹא בֶּן דָּוִד וְכוּ’: