ליקוטי מוהר״ן · קַמָּא · סז

הַנֶּפֶשׁ הִיא יְקָרָה מְאֹד, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת זָהִיר בָּהּ וּלְשָׁמְרָהּ מְאֹד. עַל־ כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד כְּשֶׁבָּא אֵיזֶה כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם, כִּי הַכָּבוֹד הוּא אֵם כָּל חָי, וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת, וּכְשֶׁהַנֶּפֶשׁ מִסְתַּלֶּקֶת, הִיא מִסְתַּלֶּקֶת אֶל הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא שָׁרְשָׁהּ, בִּבְחִינַת (ישעיה נח): כְּבוֹד ה’ יַאַסְפֶךָ. שֶׁהִסְתַּלְּקוּת וַאֲסִיפַת הַנְּפָשׁוֹת הֵם לְתוֹךְ הַכָּבוֹד, כִּי שָׁם שָׁרְשָׁם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁבָּא כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם, צָרִיךְ לִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר, כִּי אוּלַי בָּא הַכָּבוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל הִסְתַּלְּקוּת, כְּדֵי שֶׁתִּסְתַּלֵּק הַנֶּפֶשׁ אֶל הַכָּבוֹד, שֶׁהִיא שָׁרְשָׁהּ כַּנַּ”ל. אַךְ מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, וְעַל־כֵּן עַל־פִּי־ הָרֹב בָּא הַכָּבוֹד לְטוֹבָה, דְּהַיְנוּ, כְּשֶׁבָּא נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה אֶל הָאָדָם, אֲזַי הִיא בָּאָה מְלֻבֶּשֶׁת בְּהַכָּבוֹד, שֶׁהִיא אֵם כָּל חָי כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁבָּא כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם, עַל־פִּי־רֹב הוּא לְטוֹבָה, דְּהַיְנוּ שֶׁבָּא נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה לָאָדָם עַל־יְדֵי־זֶה הַכָּבוֹד. וְהַכְּלָל, שֶׁהַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת. וְעַל־כֵּן לִפְעָמִים בָּא כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם בִּשְׁבִיל הִסְתַּלְּקוּת אֵיזֶה נֶפֶשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁתִּסְתַּלֵּק הַנֶּפֶשׁ אֶל הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל. אֲבָל עַל־פִּי־רֹב בָּא הַכָּבוֹד לְטוֹבָה, דְּהַיְנוּ שֶׁבָּא נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה לְהָאָדָם עַל־יְדֵי־ זֶה הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְקַבֵּל הַכָּבוֹד בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי הַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ”ל:

וְצָרִיךְ לִרְאוֹת, שֶׁיִּהְיֶה פָּנִים אֶל הַכָּבוֹד, כִּי עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה, אֲזַי נִפְגָּם הַכָּבוֹד וְאֵין לוֹ פָּנִים. כִּי שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם הִיא בְּחִינַת כֶּתֶר מַלְכוּת (יומא עב: ערש”י), וְהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, בִּבְחִינַת (תהלים כד): מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, כִּי הַכָּבוֹד הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת. וּכְשֶׁפּוֹגֵם בַּאֲכִילָה, אֲזַי נִפְגָּם הַכָּבוֹד, וְאֵין לוֹ פָּנִים, בִּבְחִינַת (דברים לא): וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי וְהָיָה לֶאֱכֹל – שֶׁעַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא הַסְתָּרַת פָּנִים. אֲבָל עַל־יְדֵי מִעוּט אֲכִילָה, שֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, עַל־ יְדֵי־זֶה הוּא נְשִׂיאוּת פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כ:): יִשָּׂא ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְכוּ’. וְכִי לֹא אֶשָּׂא פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ, וְהֵם מְדַקְדְּקִין מִכַּזַּיִת וְעַד כַּבֵּיצָה. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שִׁבּוּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, שֶׁמְּדַקְדְּקִין מִכַּזַּיִת וְעַד כַּבֵּיצָה, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נְשִׂיאוּת פָּנִים. וְזֶה בְּחִינוֹת (יחזקאל מא): וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה’. לִפְנֵי ה’ דַּיְקָא, בְּחִינַת הֶאָרַת פָּנִים עַל־יְדֵי הַשֻּׁלְחָן, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל:

וּכְשֶׁפּוֹגֵם בְּתַאֲוַת אֲכִילָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּם הַכָּבוֹד, וְאֵין לוֹ פָּנִים כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מִתְגַּבְּרִין עַזֵּי פָנִים, דְּהַיְנוּ שֶׁנּוֹפֵל הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, וַאֲזַי נוֹטְלִין כָּבוֹד הָעַזֵּי־פָנִים שֶׁבַּדּוֹר, כִּי עַזּוּת מַלְכוּתָא בְּלָא תָגָא (סנהדרין קה), הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת הַשֻּׁלְחָן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל, אֲזַי מִתְגַּבֵּר הָעַזּוּת, שֶׁהוּא מַלְכוּתָא בְּלָא תָגָא, בְּלֹא כֶּתֶר מַלְכוּת הַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה נו): וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה. הַיְנוּ עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה, בְּחִינַת (משלי יג): בֶּטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר. וְזֶהוּ: לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה – הֶפֶךְ צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ (שם). עַל־ יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִים הָעַזֵּי־פָנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ, בְּחִינַת (סוטה מט:): פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב. וְזֶהוּ: (שָׁם בְּפָּסוּק, וְהַכְּלָבִים עַזֵי נֶפֶשׁ הַנַּ”ל) הֵמָּה רֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין – שֶׁהֵם נַעֲשִׂים רוֹעִים וּמַנְהִיגִים אֶל הַדּוֹר, כִּי הַכָּבוֹד נָפַל אֲלֵיהֶם, וְיֵשׁ לָהֶם כָּל הַכָּבוֹד. אֲבָל כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִין תַּאֲוַת אֲכִילָה בִּבְחִינַת: צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ. עַל־יְדֵי־ זֶה הוּא נְשִׂיאוּת פָּנִים, וַאֲזַי אֵין שׁוּם פְּקִידוּת וּשְׂרָרָה לְהָעַזֵּי־פָנִים, כִּי יְנִיקָתָם הוּא רַק מֵהַסְתָּרַת פָּנִים, עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ (משלי יט): וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל יִפָּקֶד רָע. וְשָׂבֵעַ יָלִין – זֶה בְּחִינַת צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ. עַל־ יְדֵי־זֶה בַּל יִפָּקֶד רָע – שֶׁאֵין שׁוּם פְּקֻדָּה וְהִתְמַנּוּת לְהָרַע, דְּהַיְנוּ לְהָעַזֵּי־פָנִים וְכַנַּ”ל:

וּכְשֶׁנּוֹפֵל הַמַּלְכוּת וְהַכָּבוֹד לְהָעַזֵּי־פָנִים כַּנַּ”ל, אֲזַי הִיא בְּחִינַת צֶדֶק, כִּי אוֹת צַדִּיק הוּא יוּד נוּן, וְהַיּוּד הִיא בְּהַחְזָרַת פָּנִים מִן הַנּוּן (כָּזֶה: צ), שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת (תהלים עב): לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַסְתָּרַת פָּנִים, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין לְהַכָּבוֹד פָּנִים כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת דָּלֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁהַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת אַזְלָא וְנִדַּלְדְּלָה וְנָפְלָה אֶל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהֵן הָעַזֵּי־פָנִים כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַקּוּף, הַיְנוּ כְּשֶׁהַמַּלְכוּת וְהַכָּבוֹד אַזְלָא וְנִדַּלְדְּלָה, הִיא כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְאָרֵךְ רֶגֶל הַהֵא, וְנַעֲשֶׂה קוּף, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְאָרֵךְ מֵהָרֶגֶל לְמַטָּה, בִּבְחִינַת (משלי ה): רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת, וְיוֹנְקִים מִמֶּנָּה, כִּי הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת נָפַל בֵּינֵיהֶם כַּנַּ”ל, וַאֲזַי הִיא בְּחִינַת: רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת. דְּהַיְנוּ שֶׁקִּיּוּם מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה צְרִיכִין לְקַבֵּל מֵהֶם, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לִפְעֹל אֵיזֶה תַּקִּיפוּת לְצֹרֶךְ קִיּוּם דָּתֵנוּ הַקָּדוֹשׁ, צְרִיכִין לְקַבֵּל הַכֹּחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה מִמַּלְכוּת הָעַכּוּ”ם:

וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אֶת הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת מֵהֶם, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי צְדָקָה, בִּבְחִינַת (משלי י): צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת, דְּהַיְנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה מַעֲלִין וּמַצִּילִין אוֹתָהּ מִבְּחִינַת רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת, וְעוֹשִׂין מִ”צֶּדֶק” “צְדָקָה”, כִּי צְדָקָה הִיא בְּחִינַת חֲמִשָּׁה חֲסָדִים, כִּי הַצְּדָקָה הִיא בְּחִינַת חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מט:): אֵין הַצְּדָקָה מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא לְפִי חֶסֶד שֶׁבָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה וְקִצְרוּ לְפִי חָסֶד, וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת הַחֲמִשָּׁה חֲסָדִים, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹסִיפִין ה, וְנַעֲשֵׂית מִ”צֶּדֶק” “צְדָקָה”. וּכְנֶגֶד זֶה נִזְכָּר בַּתּוֹרָה חָמֵשׁ פְּעָמִים צְדָקָה, כְּנֶגֶד הַחֲמִשָּׁה חֲסָדִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה מא): מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ. מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח – זֶה בְּחִינַת צְדָקָה, בִּבְחִינַת (שם מג): מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ, בְּחִינוֹת (הושע י): זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה וְכוּ’. עַל־ יְדֵי־זֶה: צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ – הַיְנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, אֲזַי הַצֶּדֶק קוֹרֵא אֶת הָרַגְלִין, שֶׁמַּעֲלִין אֶת הָרַגְלִין מִבְּחִינַת: רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה נח): וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ. דְּהַיְנוּ, שֶׁהַצֶּדֶק יוּכַל לֵילֵךְ, הַיְנוּ בְּחִינַת שֶׁמַּעֲלִין הָרַגְלִין, שֶׁהֵם כְּלֵי הַהֲלִיכָה. וְזֶה: וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ. לְפָנֶיךָ דַּיְקָא, כִּי מַעֲלִין אֶת הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת אֶל אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ”ל:

וַאֲזַי, כְּשֶׁמַּעֲלִין אֶת הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת, אֲזַי יוֹצֵא הַכָּבוֹד מִן הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, מִבֵּין הָעַזֵּי־פָנִים הַנַּ”ל, וְחוֹזֵר הַכָּבוֹד אֶל הַמְּבִינֵי מַדָּע, הֶפֶךְ נְפִילַת הַכָּבוֹד אֶל הָעַזֵּי־פָנִים, שֶׁהֵם נִקְרָאִים: הֵמָּה רֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין, וְעַכְשָׁו חוֹזֵר אֶל הַמְּבִינֵי מַדָּע.

וַאֲזַי, כְּשֶׁחוֹזֵר הַכָּבוֹד אֶל הַמְּבִינֵי מַדָּע, בִּתְחִלַּת מֶמְשַׁלְתָּם נַעֲשֶׂה מַחֲלֹקֶת, כִּי עִקַּר יְנִיקַת הָאוֹיְבִים הוּא מִן הַמְּבִינֵי מַדָּע, דְּהַיְנוּ מִן הַמֹּחַ, בִּבְחִינַת (דברים לב): מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב. הַיְנוּ שֶׁמִּן הַמֹּחַ שֶׁבָּרֹאשׁ, מִשָּׁם נִתְגַּלִּין כָּל הָאוֹיְבִים וְהַשּׂוֹנְאִים, כִּי יֵשׁ בְּהַמֹּחַ מוֹתָרוֹת, שֶׁמִּן אֵלּוּ הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבַּמֹּחַ יוֹצְאִין הַשְּׂעָרוֹת, וּמֵהֶם יוֹנְקִים הָאוֹיְבִים, וְהֵם יוֹנְקִים עַד שֶׁכָּלֶה כָּל הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבַּמֹּחַ, וַאֲזַי אֵין לָהֶם יְנִיקָה וְנוֹפְלִים. וְזֶה בְּחִינַת קְרִיחַת רֹאשׁ זְקֵנִים, כִּי בְּסָבֵי מֹחָא שָׁקִיט וְשָׁכִיךְ (כ”ש באד”ר דף קכח:), הַיְנוּ שֶׁדַּעַת הַזְּקֵנִים צַח וְצָלוּל, וְאֵין לָהֶם מוֹתָרוֹת בַּמֹּחַ, וְעַל־כֵּן נוֹפְלִים הַשְּׂעָרוֹת, כִּי אֵין לָהֶם יְנִיקָה כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן, עַל־יְדֵי הַפֵּרוּד שֶׁבֵּין הַשּׂוֹנְאִים, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָהֶם אֲרִיכַת זְמַן וְקִיּוּם בְּיוֹתֵר, כִּי הֵם יוֹנְקִים עַד שֶׁיִּכְלֶה כָּל הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבַּמֹּחַ, וַאֲזַי, כְּשֶׁיִּכְלֶה הַמּוֹתָרוֹת וְיִהְיֶה הַדַּעַת צַח וְצָלוּל, אֲזַי יִפְּלוּ, כִּי לֹא יִהְיֶה לָהֶם עוֹד יְנִיקָה, וְעַל־יְדֵי הַפֵּרוּד שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם אֵין לָהֶם כֹּחַ לִינֹק הַרְבֵּה, וְיוֹנְקִים מְעַט מְעַט, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה מַאֲרִיכִין זְמַן יוֹתֵר, עַד שֶׁיִּגְמְרוּ לִינֹק כָּל הַמּוֹתָרוֹת. אֲבָל כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִין הַשּׂוֹנְאִים יַחַד, אֲזַי יוֹנְקִים הַרְבֵּה, וַאֲזַי יוֹנְקִים בִּמְהֵרָה כָּל הַמּוֹתָרוֹת וְנוֹפְלִים כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת שְׂעָרוֹת קְלוּעִין, שֶׁנִּמְצָאִין בִּבְנֵי־אָדָם, שֶׁקּוֹרִין קָאלְטִינִיס, שֶׁהָעוֹלָם חוֹשְׁשִׁין לְקַצְּצָם, רַק שֶׁיִּפְּלוּ מֵאֲלֵיהֶם. הַיְנוּ, כְּשֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מוֹתָרוֹת בַּמֹּחַ, אֲזַי מֻטְבָּע בְּטֶבַע הָאָדָם, שֶׁיֵּצְאוּ שְׂעָרוֹת קְלוּעִין, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי קְלִיעוּתָן וְהִתְחַבְּרוּתָם יִינְקוּ בְּיוֹתֵר וִיקַבְּלוּ, וְיוּכְלוּ לִינֹק כָּל הַמּוֹתָרוֹת הַרְבֵּה שֶׁבַּמֹּחַ, וְעַל־כֵּן אֵין נִקְצָצִין קֹדֶם זְמַנָּם, כִּי יוּכְלוּ לְהַזִּיק לְהַמֹּחַ, עַל־יְדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּתוֹכוֹ הַמּוֹתָרוֹת, עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַשְּׂעָרוֹת קְלוּעִין לִינֹק אוֹתָן.

וְזֶה בְּחִינַת: מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן בָּהּ בִּינָה יְתֵרָה. בִּינָה יְתֵרָה, הַיְנוּ בְּחִינַת מוֹתְרוֹת הַמּוֹחִין, שֶׁמִּשָּׁם יוֹנְקִין הַשְּׂעָרוֹת, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הָאוֹיְבִים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וְחַד אָמַר: מְלַמֵּד שֶׁקְּלָעָהּ לְחַוָּה וְכוּ’. הַיְנוּ הַךְ וְלָא פְּלִיגֵי, כִּי עַל־יְדֵי מוֹתָרוֹת שֶׁבַּמֹּחַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּינָה יְתֵרָה כַּנַּ”ל, מִזֶּה בָּא שְׂעָרוֹת קְלוּעִין, בְּחִינַת שֶׁקְּלָעָהּ לְחַוָּה כַּנַּ”ל. [כִּי הַכָּבוֹד הוּא בְּחִינַת חַוָּה, שֶׁהִיא הַצֵּלָע הַנַּ”ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת (בראשית ג): אֵם כָּל חָי כַּנַּ”ל].

וְזֶה בְּחִינַת (שמואל–א כה): וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע. בְּחִינַת שְׂעָרוֹת קְלוּעִין הַנַּ”ל, הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת הַשּׂוֹנְאִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַפַּלְתָּם כַּנַּ”ל:

וַאֲזַי, כְּשֶׁבָּא הַכָּבוֹד חָדָשׁ אֶל הָאָדָם וּמְלֻבָּשׁ בְּתוֹכוֹ נֶפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהוֹלִיד אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּנָקֵל, בְּלִי קִשּׁוּי הוֹלָדָה, כִּי הַכָּבוֹד הִיא אֵם כָּל חַי כַּנַּ”ל, וְהַנֶּפֶשׁ מְלֻבֶּשֶׁת בָּהּ כְּעֻבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת קִשּׁוּי לֵילֵד, יְכוֹלִין לְהִסְתַּלֵּק שְׁנֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, הָאֵם וְהַוָּלָד, דְּהַיְנוּ הַכָּבוֹד וְהַנֶּפֶשׁ. אוֹ לִפְעָמִים נִסְתַּלֵּק אֶחָד מֵהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, כְּפִי עִנְיַן הַקִּשּׁוּי לֵילֵד. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לְהוֹלִיד בְּנָקֵל, בְּלֹא קִשּׁוּי.

וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנּוֹלָד הַנֶּפֶשׁ, צָרִיךְ לְגַדֵּל אֶת הַנֶּפֶשׁ. וּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, דְּהַיְנוּ הַהוֹלָדָה וְהַגִּדּוּל, נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי יִרְאָה וְאַהֲבָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי יָדַיִם – יָד הַגְּדוֹלָה וְיָד הַחֲזָקָה – כִּי הַהוֹלָדָה נַעֲשֵׂית עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה, בִּבְחִינַת (תהלים מח): רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם, חִיל כַּיּוֹלֵדָה. וְאַחַר שֶׁנּוֹלַד, אֲזַי מַגְדִּילִין אוֹתָהּ עַל־יְדֵי הָאַהֲבָה, בִּבְחִינַת (בראשית ב): אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, הַיְנוּ בְּהִבָּרְאָם, שֶׁהוּא לְאַחַר הַבְּרִיאָה וְהַהוֹלָדָה, אֲזַי מְגַדְּלִין אוֹתָהּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת אַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה, בְּחִינַת יַד יָמִין. וְזֶהוּ: בְּהִבָּרְאָם – בְּאַבְרָהָם, כַּמּוּבָא (ב”ר פ’ י”ב), הַיְנוּ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (דברי הימים א כט): וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמֶּמְשָׁלָה וְהַמַּלְכוּת, בְּחִינַת מֶלֶךְ הַכָּבוֹד הַנַּ”ל, שֶׁשָּׁם מְלֻבָּשׁ הַנֶּפֶשׁ. וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם כַּנַּ”ל. וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה – זֶה בְּחִינַת יָד הַחֲזָקָה. וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק – זֶה בְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם אֵלּוּ מוֹלִידִין וּמְגַדְּלִין הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבֶּשֶׁת בְּהַכָּבוֹד כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין אֵצֶל וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל (כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת), כִּי עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה מוֹצִיאִין וּמַעֲלִין אֶת הַכָּבוֹד וְהַמֶּמְשָׁלָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (איוב כט): כְּבוֹדִי חָדָשׁ עִמָּדִי וְקַשְׁתִּי בְּיָדִי תַחֲלִיף. הַיְנוּ, כְּשֶׁמַּגִּיעַ כָּבוֹד חָדָשׁ אֶל הָאָדָם, אֲזַי צָרִיךְ לְהַחֲלִיף וּלְהַעֲבִיר הַקִּשּׁוּי עַל־ יְדֵי בְּחִינַת יָדַיִם הַנַּ”ל. וְזֶהוּ: וְקַשְׁתִּי בְּיָדִי תַחֲלִיף, שֶׁעַל־יְדֵי הַיָּדַיִם חוֹלֶפֶת וְעוֹבֶרֶת הַקִּשּׁוּי לֵילֵד כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת חִלּוּף שֵׁם אקי”ק, שֶׁהוּא שֵׁם בוכ”ו, שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא יָדְךָ, שֶׁעַל־ יָדוֹ הַהוֹלָדָה, כַּיָּדוּעַ. וְעַיֵּן בַּכַּוָּנוֹת שֶׁל וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל:

וְלִפְעָמִים יֵשׁ עֲיֵפוּת אֶל הַנֶּפֶשׁ, עַל־ יְדֵי שֶׁנִּתְרַחֲקָה מֵאִמָּהּ, דְּהַיְנוּ הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל, וְצָרִיךְ לְהַחֲיוֹתָהּ וּלְהַבְרִיאָהּ עַל־יְדֵי מַיִם קָרִים, בִּבְחִינַת (משלי כה): מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה. הַיְנוּ כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין בְּלֹא לֵב, עַל־ יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק הַנֶּפֶשׁ מִן הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת (ישעיה כט): בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק וְכוּ’. כִּי כַּוָּנַת הַלֵּב זֶה בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כה): אֵלֶיךָ ה’ נַפְשִׁי אֶשָּׂא, וּפֵרוּשׁ רַשִּׁ”י: לִבִּי אֲכַוֵּן. אֲבָל כְּשֶׁהַלֵּב רָחוֹק מִדִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, אֲזַי הוּא בְּחִינַת הִתְרַחֲקוּת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלֵּב, מִן הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת: בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק. וַאֲזַי יֵשׁ עֲיֵפוּת אֶל הַנֶּפֶשׁ, וְצָרִיךְ לְהַבְרִיאָהּ עַל־ יְדֵי מַיִם קָרִים כַּנַּ”ל.

וּמַיִם קָרִים מְקַבְּלִין עַל־יְדֵי בְּחִינַת רְעָמִים, וּרְעָמִים נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי מַה שֶּׁנּוֹתְנִין כָּבוֹד לְזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ח:): הִזָּהֲרוּ בְּזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר וּלְכַבְּדוֹ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין רְעָמִים, וּמִשָּׁם בָּאִים מַיִם קָרִים לְהַחֲיוֹת הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ”ל.

כִּי הָרְעָמִים נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִין אֵדִים וְקִיטוֹרִים חַמִּים וּבָאִים בְּתוֹךְ הֶעָנָן וְנִתְלַהֲבִים שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִקְרָע הֶעָנָן, וּמִזֶּה נִשְׁמָע קוֹל הָרַעַם. וּפְעֻלּוֹת הָרְעָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַלְּקִין הַמַּיִם שֶׁל כָּל מָקוֹם וּמָקוֹם כְּפִי הַצָּרִיךְ לְהַשְׁקוֹתוֹ, בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל, כְּפִי הָרָאוּי לְפִי הַמָּקוֹם, בִּבְחִינַת (תהלים קד): מִקּוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן, יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם. כְּמוֹ־כֵן כְּשֶׁנּוֹתְנִין כָּבוֹד לְזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, וְהַשִּׁכְחָה הוּא בְּחִינַת עֲנָנִין דִּמְכַסְּיָן עַל עֵינִין, וּכְשֶׁנּוֹתְנִין לוֹ כָּבוֹד, וְהַכָּבוֹד הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, בִּבְחִינַת (שמות כד): וּכְבוֹד ה’ כְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת. וְהוּא בָּא בְּתוֹךְ הֶעָנָן, בִּבְחִינַת (שם טז): וּכְבוֹד ה’ נִרְאָה בֶּעָנָן. הַיְנוּ בְּתוֹךְ בְּחִינַת הָעֲנָנִין דִּמְכַסְּיָן עַל עֵינִין, וַאֲזַי נִקְרָע הֶעָנָן, וּמִזֶּה נַעֲשִׂין בְּחִינַת רְעָמִים, בִּבְחִינַת (תהלים כט): אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, ה’ עַל מַיִם רַבִּים, שֶׁעַל־יְדֵי הַכָּבוֹד נַעֲשִׂין רְעָמִים כַּנַּ”ל. וַאֲזַי יוֹצְאִין מַיִם רַבִּים, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלֶּה דַּעַת הַזָּקֵן, עַל־יְדֵי שֶׁנִּקְרָע הֶעָנָן הַמְכַסֶּה עַל הָעֵינִין כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (ישעיה יא): כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַיִם רַבִּים הַנַּ”ל, וְהֵם בְּחִינַת מַיִם קָרִים, שֶׁעַל־יָדָן מְחַיִּין וּמַבְרִיאִים אֶת הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ”ל.

וְעַל־יְדֵי אֵלּוּ הָרְעָמִים נִתְחַלְּקִין מֵימֵי הַדַּעַת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ, לְפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל מַיִם קָרִים לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ. וְזֶה הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַלּוֹמֵד מִן הַסֵּפֶר לְשׁוֹמֵעַ מִפִּי צַדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי כְּשֶׁלּוֹמֵד מִן הַסֵּפֶר, אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַשִּׁעוּר שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ, אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק, אֲזַי מַשְׁפִּיעַ לוֹ בְּחִינַת מַיִם קָרִים לְפִי הָרָאוּי לוֹ, לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרְעָמִים כַּנַּ”ל.

וְאֵלּוּ הַמַּיִם קָרִים מְחַיִּין וּמְתַקְּנִין אֶת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהָיְתָה עֲיֵפָה עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרַחֲקָה מִן הַכָּבוֹד, עַל־יְדֵי שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּלֹא כַּוָּנַת הַלֵּב כַּנַּ”ל, כִּי הִסְתַּלְּקוּת הַחָכְמָה מִן הַזְּקֵנִים, הַיְנוּ מִבְּחִינַת זָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ הַנַּ”ל, זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמִּתְפַּלְּלִין בְּלֹא לֵב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם בישעיה כט): בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי, לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא, וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר. וְעַל־כֵּן, עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין כָּבוֹד לְזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִתְגַּלֶּה חָכְמָתוֹ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרְעָמִים כַּנַּ”ל, נִמְצָא שֶׁבָּזֶה בְּעַצְמוֹ מְתַקֵּן הַפְּגָם שֶׁגָּרַם עַל־יְדֵי שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּלִי כַּוָּנַת הַלֵּב, דְּהַיְנוּ שֶׁגָּרַם הִסְתַּלְּקוּת הַחָכְמָה מִן הַזְּקֵנִים כַּנַּ”ל, כִּי עַכְשָׁו, עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁנּוֹתֵן לָהֶם, חוֹזֵר וְנִתְגַּלֶּה חָכְמָתָם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אֲזַי, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, יוֹצְאִין מַיִם קָרִים וּמְחַיֶּה אֶת נַפְשׁוֹ, שֶׁהָיְתָה עֲיֵפָה עַל־יְדֵי פְּגַם הַתְּפִלָּה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (איוב לז): יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת. הַיְנוּ שֶׁקּוֹל הָרְעָמִים מְתַקְּנִין אֶת בְּחִינַת הַנִּפְלָאוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַחָכְמָה מִן הַזְּקֵנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי הָרְעָמִים נִתְתַּקְּנִין, וְחוֹזֵר וְנִתְגַּלֶּה חָכְמָתָם כַּנַּ”ל:

וַאֲזַי, כְּשֶׁמְּחַיִּין הַנֶּפֶשׁ עַל־ יְדֵי מַיִם קָרִים הַנַּ”ל, מְחַיִּין גַּם אֶת הָעֲצָמוֹת. כִּי פְּגַם הַנֶּפֶשׁ הוּא פְּגַם הָעֲצָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים ו): כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁאֵין מִתְפַּלְּלִין בְּכַוָּנַת הַלֵּב, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא עֲיֵפוּת הַנֶּפֶשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא פְּגַם הָעֲצָמוֹת. כִּי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְהַרְגִּישׁ דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בְּכָל עַצְמוֹתָיו, בִּבְחִינַת (שם לה): כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה. וְעַל־יְדֵי הַמַּיִם קָרִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְחַיֶּה הַנֶּפֶשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה מְחַיֶּה הָעֲצָמוֹת, בִּבְחִינַת (איוב כא): וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה. וְזֶה בְּחִינַת (משלי כה): מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה, וּשְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק. שְׁמוּעָה טוֹבָה זֶה בְּחִינַת קוֹל הָרְעָמִים, שֶׁמַּשְׁמִיעִין עַצְמָן בְּטוֹב, שֶׁהֵם מְתַקְּנִין הִתְרַחֲקוּת הַנֶּפֶשׁ מִן הַכָּבוֹד, וְזֶה בְּחִינַת: שְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה, שֶׁהֵם בָּאִים מִן הָרְעָמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמוּעָה טוֹבָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (שם טו): שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם. שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת שְׁמוּעָה טוֹבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁמִּשָּׁם בְּחִינַת מַיִם קָרִים, שֶׁהֵם מְחַיִּין וּמַבְרִיאִין הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקְּנִין וְנִתְדַּשְּׁנִין הָעֲצָמוֹת, בִּבְחִינַת: וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה כַּנַּ”ל. וְזֶה: תְּדַשֶּׁן עָצֶם, כַּנַּ”ל, כִּי תִּקּוּן הַנֶּפֶשׁ הוּא תִּקּוּן הָעֲצָמוֹת כַּנַּ”ל:

(מִן תֵּבַת “וַאֲזַי כְּשֶׁמְּחַיִּין הַנֶּפֶשׁ” עַד כָּאן לֹא נִכְתַּב כָּרָאוּי)

וְזֶה בְּחִינַת (במדבר כח): וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים – בְּחִינַת הֻלֶּדֶת הַנֶּפֶשׁ בְּלִי קִשּׁוּי לֵילֵד, בְּחִינַת (ירמיה ד): צָרָה כְּמַבְכִּירָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קִשּׁוּי לֵילֵד, וְגַם הוּא בְּחִינַת גִּדּוּל הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת (זכריה יב): כְּהָמִיר עַל הַבְּכוֹר, שֶׁהוּא צַעַר הַגִּדּוּל. מִקְרָא קֹדֶשׁ – זֶה בְּחִינַת שֶׁהַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כט): וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי, קוֹרֵא אֶת הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת: צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ כַּנַּ”ל. (וְהַשְּׁאָר לֹא בֵּאֵר):