ג

וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְשָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לֵידַע מְקוֹר כָּל הַנְּשָׁמוֹת וּמְקוֹר חִיּוּתָם, מֵהֵיכָן כָּל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה מְקַבֶּלֶת חִיּוּת, וְהָעִקָּר לֵידַע כָּל מְפֻרְסְמֵי הַדּוֹר, כִּי אִם אֵינוֹ יָכוֹל לֵידַע וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בִּפְרָטִיּוּת עִם כָּל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה, צָרִיךְ לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ עִם כָּל מְפֻרְסְמֵי וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר, כִּי הַנְּשָׁמוֹת נֶחֱלָקִים תַּחְתָּם, כִּי כָל מְפֻרְסָם וּמַנְהִיג הַדּוֹר יֵשׁ לוֹ כַּמָּה נְשָׁמוֹת פְּרָטִיּוֹת הַשַּׁיָּכִים לְחֶלְקוֹ, וּכְשֶׁמְּקַשֵּׁר עַצְמוֹ עִם הַמְפֻרְסָמִים, הוּא מְקֻשָּׁר עִם כָּל פְּרָטֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. אַךְ צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַכִּיר אֶת הַמְפֻרְסָמִים, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְפֻרְסָמִים שֶׁהֵם בְּשֶׁקֶר, וְהֵם רַק עַל־יְדֵי עַזּוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קה.): עַזּוּת מַלְכוּתָא בְּלָא תָּגָא: